|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 354. ערב יום-כיפור
ראה רבי יוסי-בר סולוביציג לעשיר-קמצן, שהוא שוהה שעה
ארוכה בשמונה-עשרה של מנחה ומרבה בבכיות ובווידויים. נתן בו רבי יוסי-בר עין
זועמת ואמר: "שנואים עלי הבורחים." אמרו לו:
"רבי, פרש דבריך." החזיר רבי
יוסי-בר: "אמשול לכם משל, למה הדבר דומה, לחייל בשדה-המלחמה, הבורח בשעת
סכנה מלגיונו שלו ללגיון שאינו שלו. אף-על-פי שבשדה-המלחמה הוא עומד, דינו דין
בורח. ואף הלה כך. מקומו בלגיונם של המרבים בצדקה. ומחמת סכנה עמד וברח ללגיונם
של המרבים בתפילה ובתחנונים. והרי דינו דין בורח..."
|