|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 350. רבי אפרים-זלמן
מרגליות היה מגדולי-התורה וגם מגדולי העושר בברודי,
אבל קמצן היה ואמרו עליו: "רבי אפרים-זלמן עושה צדקה בכל-עת – בדברי-תורה,
ולא בממון." פעם אחת בא
אצלו רב מפורסם. התפלפל עמו רבי אפרים-זלמן שעה ארוכה בדברי-תורה, ולסוף שאל את
הרב: "מה דעתו של מר על ספרי?" [רבי אפרים-זלמן מרגליות חיבר:
"בית-אפרים", "זרע-אפרים", "יד-אפרים",
"מטה-אפרים" ו"שם-אפרים"]. "כולם
יפים בעיני, חוץ מאחד שאינו נראה לי." אמר לו רבי
אפרים-זלמן: "איזו מהם אינו נראה לו למר?" החזיר לו הרב:
" "יד אפרים"..."
|