|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 346. קבצן נטל פייס
לשבת בביתו של רע-עין. כשישבו לאכול הגישו לבעל-הבית דג שלם, ולאורח – כזית. אחרי
הדגים הגישו לבעל-הבית מרק פנכה מלאה, ולאורח – כדי לטבול את הכף. וכשגמרו את
המרק ופתח בעל-הבית בזמירות של שבת, לא סייע האורח עמו. אמר לו בעל-הבית: "שמא
שכחת, שזמירות של שבת גדולים תיקנו, והם אמרו: "בזמיר ושבחה
שבת-מנוחה" [סוף זמירות לליל-שבת]? החזיר לו
האורח: "ואתה שמא שכחת, שתפילה לשבת גדולים שבגדולים תיקנו, והם אמרו:
"אילו פינו מלא – שירה"?... [שחרית לשבת].
|