|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 321. רבי אייזל חריף נכנס אצל עשיר קמצן לבקש נדבה לצורכי-הציבור. אמר
לו העשיר: "למה טרחת טרחה של-חינם? שמא אין אתה יודע ש"בן-נח" [השיגרה העממית "דורשת" את המימרה של רבי יוחנן
"בן-נח נהרג על פחות משווה-פרוטה" (עירובין סב, א) במובן זה: קמצן,
"בן-נח" נוח לו "שייהרג" ולא יוציא פחות משווה-פרוטה] אני?" החזיר לו רבי אייזל: "ודאי יודע אני, ש"בן-נח" אתה. אף-על-פי-כן,
תמה אני עליך: הן שלושה בנים היו לו לנח, ולמה זה בחרת אתה להיות דווקא חם?"
|