|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 320. עשיר קמצן חלה.
בא הרופא, כתב רצפט ואמר: "רפואה זו תשתה כף לשעה, כף לשעה. אם תזיע –
תבריא, ואם, חלילה, לאו – הכל בידי-שמים..." שתה החולה ולא
הזיעה. והברה נפלה בעיר: "פלוני העשיר – קרב קיצו." נמלכו
פרנסי-הקהילה והלכו לבקר את החולה בחבורה. "מי
יודע" אמרו הפרנסים "שמא בשעה זו יפשפש במעשיו ויעשה דבר של ממש לטובת
הקהילה". וכך הווה:
כיוון שנכנסו הפרנסים אצלו אמר להם לכתוב ולחתום בפניו, שהוא מקדיש ביתו
ל"תלמוד-תורה". מיד נטל הזקן שבהם נייר ודיו והתחיל כותב שטר-מתנה של
שכיב-מרע. עד שישב וכתב הרים פתאום החולה את ראשו ואמר: "הנח! אין צורך..." תמה הפרנס:
"מפני מה אין צורך?" החזיר החולה:
"כמדומה, שאני מזיע..."
|