|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 306. קבצן נוסח חדש:
שפמו עשוי כהלכה, עניבה יפה לו על חזהו, צילינדר מגוהץ בידו, ולפני עשיר מוקיר
אמנות הוא יושב וקובל על גורלו: כל ימיו שטן כרוך אחריו לשיטנו. "מה
מעשיך?" שאל העשיר. "נגן אמן
אני, ולכל-מקום שאני בא, מקדימני השטן תחילה." "כָּלְיְךָ
מהו?" – ביקש העשיר לדעת. "אבוב." "אבוב?
יפה בחרת. גם בני בחר לו כלי זה. היום קניתי לו אבוב יקר. שמא תנגן לפני מה
שהוא?" נאנח הקבצן
והניד ידו כמתייאש: "הנה עיניך הרואות. גם הפעם הקדימני השטן. מה היה בנך
חסר, אילו קנית לו את האבוב – מחר?"
|