|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 289. כשישבו לאכול
הרגיש בעל-הבית, שהאורח הקבצן העלים מעל השולחן כף של כסף והסתירה בכיסו. שתק
ולא אמר כלום. לאחר שעה,
כשגמרו לאכול, הרגיש בעל-הבית, שהקבצן חזר והעלים כף של כסף לתוך כיסו. וכשעמד
הקבצן להיפרד, טפח לו בעל-הבית בכיסו ואמר לו: "רבי יהודי, מה לכפות שלי
בכיסך שלך?" נבוך הקבצן
והחזיר: "לפני כמה זמן חליתי, ומכאן ואילך אני מצוּוה ועומד מפי הרופא ליקח כף אחת כל שעה..."
|