|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 284. בעל-בית הכניס
אורח קבצן לסעודה של ליל-שבת. אחרי הדגים הגישו מרק-אטריות, ומחמת רוב שומן לא
הפיק המרק הבל. תקע בעל-הבית
ראשון את הכף לתוך הקערה, לגם מלוא-פיו ונכווה עד כדי כך, שהתחילו עיניו זולגות
דמעות. אמר לו האורח הקבצן: "רבי בעל-הבית, על מה אתה בוכה?" בלע בעל-הבית
מה שבפיו והשיב: "נזכרתי, שאשתקד הלך אבא בדרך כל הארץ." תקע גם אורח את
הכף לתוך הקערה, לגם לגימה יפה ואף הוא נכווה עד כדי דמעות. אמר לו
בעל-הבית: "רבי אורח, אתה למה בוכה?" בלע האורח מה
שבפיו והחזיר: "אני בוכה, שהלך אביך יחידה בדרך רחוקה כזו, ולא נתלווה גם
בנו עמו."
|