|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 277. קבצן עמד וטען
לפני קרוב עשיר: "השעה דחוקה לי... אל מי אפנה, אם לא אליך? עצמי ובשרי
אתה." "טוב,
טוב," ביקש העשיר להיפטר ממנו. "הרי עשרה זהובים." נטל הקבצן את
הנדבה ואמר: "עשרה זהובים בשביל הקרוב – יישר כוח! אבל חוץ מזה הלוא גם
קבצן אני..."
|