|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 275. שני קבצנים
נכנסו יחדיו לביתו של עשיר – אחד סתם קבצן, ואחד קבצן מן המכובדים. פתח הראשון
ואמר לבעל-הבית: "אדם זה בן-טובים הוא וראוי לנדבה הגונה." שיבחו
בעל-הבית, שהוא מתפלל על חברו, והוציא מכיסו מטבע יפה על-מנת ליתן לאותו
בן-טובים. הקדים הראשון ופשט את ידו ונטל את הנדבה לעצמו. כעס הנותן ואמר לו:
"כלום אליך התכוונתי?" שלשל הלה את
הנדבה לתוך כיסו והחזיר: "ודאי אלי התכוונת, שכך שנינו: "המבקש רחמים
על חברו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה" [בבא קמא
צב, א].
|