|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 256. הזמינו עני
זקן, שיאמר תהילים על הסדר לרפואתו של עשיר. אמר והתנמנם,
אמר והתנמנם. ראה, ששינה חוטפתו, קם על רגליו, הריח מתוך קופסת-הטבק אחת ושתיים,
להבריח את היצר של שינה, הרים קולו וסיים: "מתי ימות ואבד שמו... ואשר שכב
לא יוסיף לקום... אמן ואמן!" [תהלים מא, ו, ט,
יד].
|