|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 255. עשיר חלה
והזמין "מניין" עניים, שיאמרו תהילים לרפואתו. לאחר שסיימו
חילקו להם עשרים גדולים לכל איש. כל החבורה לקחה ושתקה. הצעיר שבחבורה לקח ורגן:
"חזירים! ממון קורח יש להם, ולעניים הם נותנים עשרים גדולים." היסה אותו הזקן
שבחבורה ואמר לו: "תנוח דעתך, בשעת הקבורה, אם ירצה השם, יחלקו כהנה וכהנה."
|