|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 217. עשיר אחד נכנס
אצל רבי משה סופר לבקרוֹ. ביקש רבי משה לנהוג בו כבוד ואמר לו: "יישר כוחך,
שטרחת לבוא אלי." הגיס העשיר את
לבו ברבי משה והחזיר: "אין בכך כלום. מתכוון הייתי לבקר פלוני קרובי
שבשכונה זו, ודרך אגב סרתי גם למר." וכשעמד העשיר
לצאת קם רבי משה ללוותו. אמר לו העשיר: "יישר כוחך, רבי, שאתה טורח ללווֹת
אותי." החזיר לו רבי
משה: "אין בכך כלום. מתכוון אני לצאת לנקבים, ודרך אגב אלווה אותך." [טנדלוי מספר בדיחה מפורסמת זו בנוסח אחר (שפריכווארטער אונד רעדענסארטען דייטש-יידישער פארצייט, עמוד 363 סי'
1014): בחור בן-ישיבה
בא לעיר, וכמה זמן לא בא להקביל פני הרב. לסוף נכנס אצל
הרב ופתח ואמר: "נזדמנתי לשכונה זו, ודרך-אגב נכנסתי להקביל פני מר." שתק הרב ולא
אמר כלום, וכשעמד הבחור לצאת, קם הרב ופסע פסיעות אחדות כמבקש ללוותו. אמר
הבחור: "חס ושלום, שמר יטרח ללוות אותי!" החזיר לו הרב:
"לבית-הכיסא אני זקוק, ודרך-אגב אלווה אותך.]
|