|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 196. עני צם כל היום
כדי שייכנס רעב לסעודת-נישואים בביתו של קרוב עשיר. כל שעה היה מסתכל בחלון, שמא
בא השמש להזמינו – והשמש איננו. החשיך היום – והשמש איננו. כפף העני את
ראשו, מילא כריסו לחם וצנון ועלה על משכבו. פתאום – קול
דופק בדלת: "פתח!" הנה השמש! –
התנער העני, נתן אצבע לתוך גרונו, הקיא את הלחם ואת הצנון, כדי שיהא שוב מוכן
לסעודה, ופתח את הדלת. נכנס שכנו ואמר
לו: "רצונך, שתילווה אלי לקידוש-לבנה?"
|