|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 109. "גביר" שמט ולא שילם גם לטבח,
שהיה מעמיד בשר לשולחנו. כמה פעמים תבע הטבח את ממונו, ו"הגביר" גם הבט
לא הביט אליו. לסוף כעס הטבח והתחיל צועק: "כלום ממוני שלי חספא בעלמא הוא? תשובה אני דורש... לכל-הפחות, מקרא קצר
שבשיר-השירים..." לגלג עליו "הגביר": "טיפש!
תשובה יפה זו אני שומר בשביל גדולים ממך."
|