|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 107. בעל-חוב תבע חובו מאת שמטן וטען לפניו: "כיצד
אין אתה מתבייש לשלם לי רעה תחת טובה? כלום ריבית לקחתי מאתך?
"גמילות-חסד" הוא ממוני בידך." אמר לו השמטן:
"עד שאתה עומד וטוען טענה של מה-בכך, מוטב שתישק לי בטבורי." נתמלא הלה כעס גדול והתחיל מחרף ומגדף
את השמטן. אמר לו השמטן:
"מה תצעק אלי? שמא רצונך, שתישק לי דווקא באותו מקום? קום ועמוד בשורה. שם
מחכים כבר רבים שקדמו לך."
|