|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 103. סוחר השיא בתו לבחור בן-ישיבה ואת
הנדוניה הפקיד בידי עשיר מפורסם. כיוון שעברו שבעת ימי-המשתה הלך החתן והוציא את
הנדוניה מידו של זה והפקיד בידי אחר. גער בו חותנו: "חזקה על בן-ישיבה,
שהוא בטלן! עשיר מופלג כפלוני בן-פלוני אינו נאמן עליך, והלה שאינו מגיע
לקרסוליו, נאמן בעיניך." שתק החתן ולא אמר כלום. לא היו ימים מועטים והעשיר המפורסם שמט.
נתפייס החותן לחתן ואמר לו: "שמא נביא אתה?" החזיר לו החתן: "לא נביא אנוכי ולא
בן-נביא אנוכי, אלא מקרה בא לידי ושמעתי לאותו עשיר מספר עם אשתו על ביאת המשיח.
מיד נמלכתי בדעתי ואמרתי: הואיל והגיע לכך, שהוא מחכה לביאת המשיח, אין בו ממש."
|