|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 102. סוחר שמט. למחר נכנס חייט אצלו ותבע
שכר-מלאכה. אמר לו השמטן: "שמא לא שמעתי, שעמדתי
משלם?" תמה החיט:
"תינח מאות ואלפים, אבל עשרים זוז
שכר-מלאכה?" שמע השמטן
ושתק. אמר לו החייט: "רבי פלוני בן-פלוני, למה אתה שותק?" פתח השמטן את
פיו והחזיר לו: "מה שיחה יש לי עם עם-הארץ כמותך? מימיך לא למדת תורה ואין
אתה יודע מה שאמרו חכמים "דין פרוטה כדין מאה", ומפרש רש"י
הקדוש: פרוטה ומאה מנה – הכל ממון..."
|