|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 89. חנווני לאריג בא למוסקבה וקנה סחורה מאת
סיטוני גוי; מחצה שילם במזומנים, ומחצה – בשטר לשישה חודשים. כעסו הסרסורים על
הגוי, שמכר מיד ליד ולא בתיווכם, ולגלגו עליו: "הלכה חמורך, איבן! לקוח זה
הוא מן היהודים החרדים, המחכים למשיח שלהם בכל יום שיבוא, וכשיבוא – מיד ילכו
אחריו כולם לארץ-ישראל, ונמצא ממונך אבוד." רגז הגוי והלך אל הלקוח ואמר לו: "אני
נהגתי בך מנהג של סוחרים, ואתה נהגת בי מנהג של רמאים. כך וכך אמרו לי עליך." החזיר לו הלה: "אמת אמרו לך. אף-על-פי-כן,
אל תדאג לממונך: שלם אשלם. שמא אין אתה מאמינני, תן
את שטרי ואחליפו לך באחר – לשלם תיכף כשיבוא משיח."
|