|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 81. חנווני לאריג קנה סחורה בלודז, ולאחר שחתם על השטר גחן לקרקע, פשפש ומצא קורטית חול וזרק על החתימה. ליגלג
עליו המוכר: "בן-כפר אתה, במחילה; הרי מספג לפניך." השיב הקונה: "אף-על-פי-כן... יפה
שיחתן של בריות: כל שהחול מכסהו, הלב שוכחו."
|