|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 78. סוחר טייל ברחבה שלפני הבורסה ועמו
חתנו, שנשא זה עתה את בתו. אמר החותן לחתן: "הרואה אתה, בני, אותו גיבח, המגלגל את מקלו בידו? עשרת אלפים אני חייב לו." לאחר רגעים מועטים חזר החותן ואמר לחתן:
"תן עיניך בננס זה, שכרסו בין שיניו; לו אני חייב חמישה-עשר אלף." ושוב: "זקן אשמאי זה, המאפיל בידו
על עיניו, יש לו בידי עשרים אלף..." תמה החתן: "אבא, עד שאתה מספר על
מה שאתה חייב, מוטב שהיית מספר על מה שיש לך." החזיר לו החותן: "היינו הך, בני,
מה שאני חייב זהו מה שיש לי."
|