|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 74. שני מלוים
טיילו בשוק. אמר אחד לחברו: "רואה
אתה אותו זקן ההולך לקראתנו? אילמלי ניתנה לו רשות,
היה סוקל אותי ברבים. ואילו אני הוא שהעמדתיו על רגליו." תמה חברו: "לא ידעתי ולא שמעתי,
שאתה טוב ומיטיב עד כדי להעמיד אדם על רגליו." נענה הראשון ואמר: "הלה יוכיח...
לשעבר היה גדול בממון ויוצא במרכבה עשירה.
משאני נטפלתי אליו, הרי הוא מהלך ברגליו – מבית לבית..."
|