|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 71. גראף פולני
לוה ממון מאת יהודי וכתב לו שטר. הגיע זמן-הפרעון והגראף לא פרע. הלך אליו היהודי ואמר לו: "אדוני גראף, או שאתה פורע לי את המלוה,
או שאני הולך ומוסר את השטר לנוטריון." רתח הגראף,
הוציא אקדח מכיסו ואמר ליהודי: "או שאתה בולע מיד את השטר, או פה תהא
קבורתך." נבהל היהודי ובלע את השטר. לא היה זמן מרובה והגראף
קיבל ממון ממקום שהוא ופרע חובו ליהודי. לימים נצטרך שוב להלוואתו של אותו
יהודי, ושוב נענה לו היהודי והלוהו. וערב-פסח היה אותו יום. נטל היהודי מצה
והגישה לגראף, שיכתוב שטר על גבה. אמר לו הגראף:
"שמא אין אתה שפוי בדעתך?" "חלילה!" החזיר לו היהודי, "אבל
אני חושש, שמא אצטרך שוב לבלוע את השטר."
|