|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 67. מת מלוה בריבית וישבו בניו ובדקו
פנקסיו. קם אחד מהם ואמר: "תמה אני על אבא, שהיה מלוה מובהק, ולא ידע
שריבית של קיץ דינה להיות כפולה מזו של חורף." אמר לו אחיו: "מה טעם יש לכך?" החזיר לו הלה: "משום שהימים של קיץ
ארוכים כפלים מאלו של חורף."
|