|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 60. אמר קלמן לזלמן: "הלווני
עשרה רובלים." שאל זלמן: "מה צורך יש לך?" הסביר קלמן: "אצא לשוק
ואקנה סחורה ואתן עשרה רובלים דמי-קדימה; אחר-כך אלך ואמכור את הסחורה ואשתכר בה
חמישה רובלים." החזיר לו זלמן: "אם כך, מוטב שאלוה לך לא עשרה
רובלים, אלא חמישה רובלים, ונמצא אתה נשכר חמישה, כרצונך, ואף אני נשכר חמישה..."
|