|
לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 56. אגדה של אנשי-מעשה: שלושה שוטים היו בעולם: אחד שהלוה ממון לאחרים על סמך זה,
שהם הבטיחו לפרוע; אחד שלוה ממון מאחרים וקיים הבטחתו ופרע; ואחד שהלך בשליחותו
של מלוה לגבות חוב מלוֹוה: לחינם טרח והלך. עשה הקדוש ברוך-הוא נס ושניים הראשונים נשתפוּ: הלה אינו
מלוה, והלה אינו פורע; השלישי לא היה בכלל נס ועדיין בשטותו הוא עומד; מכתת
רגליו, קורע נעליו והולך לגבות, וכשם שריקם הוא בא, כך ריקם הוא שב.
|