|
קבלנים, בורסאים וספסרים;
סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים 55. הגראף,
אדוניה של העיירה, פגש "ליהודי שלו", כשהוא פוסע פסיעות דקות, עקב בצד
אגודל, וכובעו שמוט לו עד לערפו, כדרך בני-אדם, שרבות
מחשבות בלבם. עיכבו הגראף ואמר לו: "על מה אתה
חושב בשעה זו?" "לקנות את העיירה מאתך אני חושב."
השיב היהודי. לגלג עליו הגראף:
"שמא דעתך נטרפה עליך? העיירה
שוויה לפחות חצי-מיליון, ואתה – כל הונך חמש מאות זהובים." החזיר לו היהודי: "אדוני גראף, וכי בשביל שאיני יכול לקנות איני יכול גם לחשוב?"
|