|
קבלנים, בורסאים וספסרים;
סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים 33. אב ובנו הקטן נכנסו לחנות מוכרת בגדים. "שלום!" "שלום!" "חליפה בשביל ילדי זה. אבל תנאי
קודם למעשה, שיהא האריג מן המובחר ולא יתכווץ מחמת כביסה." נתן לו החנווני חליפה ונשבע בחיי ראשו
ובחלקו לעולם הבא, שאפילו אם שלוש פעמים ביום יכבסוהּ לא תתכווץ כמלוא-נימה. לקח הקונה את החליפה, שילם והלך לו. לא היו ימים מועטים והקונה ובנו עמו
נכנסו שוב לאותה חנות. הסתכל החנווני בחליפה החדשה של הילד
וראה: השרוולים אינם יורדים לו מן המרפק ולמטה, המכנסיים מסתיימים לו חצי-אמה
למעלה מן הקרסוליים וכנפות-המקטורן הפסק טפחיים בין אחת לחברתהּ. מיד הישרה החנווני חיוך של קורת-רוח על
פניו ואמר לאבי-הילד: "הפלא ופלא! כמה גדל, ברוך השם, בנך..."
|