|
קבלנים, בורסאים וספסרים; סוחרים
וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים 29. קונה נכנס לחנות מוכרת בגדים, בחר לו
חליפה ואמר לחנווני: "בבקשה ממך, שתאמר לי מיד את המחיר האחרון. אני אין
דרכי להיתגר." "אף אני כך," החזיר החנווני, "בחנותי
המחירים קצובים, ומהם אין לגרוע...
חליפה זו – לא אומר לך לא שלושים רובל, ולא עשרים וחמישה, אבל לא פחות
מעשרים." החמיר הקונה את פניו והחזיר: "ואני
לא אומר לך לא חמישה רובלים ולא שמונה, אבל לא יותר מעשרה." הסתכל החנווני בפניו החמוּרים של הקונה
וקרא למשרת: "חיים! קח ועטוף חליפה זו בשביל האדון."
|