|
קבלנים, בורסאים וספסרים;
סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים 19. גראף סוויז'ינסקי בא מאחוזתו לעיר וציווה לקרוא אליו למלונו את
בּריל, היהודי "שלוֹ". "בּרקה," אמר לו סוויז'ינסקי, "הגברת פּקדה, שתקנה להּ פוֹקס יפה [מין כלב-בית].
יכול אתה לקנות מיד?" "פשיטא!"
השיב בּריל והוסיף: "כמה אומר האדון הגראף לשלם
בעד פוֹקס נאה בשביל הגברת?" "עשרים כתרים." הניע בּריל ראשו ממזרח למערב ואמר:
"אדוני גראף אי-אפשר." "אלא כמה?" "לכל-הפחות שלושים." "מסכים… לך וּקנה והבא. אני נחפז
לשוב לביתי." וּבריל ממקומו לא ימוש, עומד ומגרד
ערפו. "בּרקה!" התרגז סוויז'ינסקי, "למה זה תעמוד? אמרתי: שלושים." השתעל בּריל אחת ושתיים ואמר:
"יסלח נא האדון הגראף, מה זה פוֹקס?"
|