|
קבלנים, בורסאים וספסרים;
סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים 10. במהומת הספסרוּת של ימי-המלחמה נכנס
יהודי אצל ספסר מובהק ליטול הימנו עצה: שמועה שמע, שכתרים אוסטריים עתידים
לעלות. שמא כדאי לקנות אותם? אמר לו הספסר: "עצתי, שלא תקנה.
כתרים אוסטריים חזקתם רעה." הרהר השואל אחרי עצתו של הספסר – והלך
וקנה והפסיד. לאחר שבוע חזר ובא אצל אותו ספסר:
"לא נשמעתי לעצתך ונענשתי. קונם, שמעכשיו לא אשנה מעצתך. שמעתי משבחים את
האריות הרומניים. מה דעתך עליהם, לקנות
אותם או לאו?" אמר לו הספסר: "עצתי, שלא תקנה.
אריות רומניים אין בהם ממש." שמע השואל – והלך וקנה והפסיד. ושוב בא אל הספסר: "פעמיים עברתי
על עצתך וניזקתי. ארור אני, אם מעכשיו אסור מדבריך ימין ושמאל. שמעתי מנבאים גדולות למרקים גרמניים. מה
עצתך?" אמר לו הספסר: "עצתי שתישק לי בטבורי." נבוך השואל וגמגם מחמת מבוכה:
"בטבורך?" החזיר לו הספסר: "כך עצתי. וחזקה
עליך, שאתה תעשה ההיפך..."
|