|
קבלנים, בורסאים וספסרים;
סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים 8. קרתני בא לכרך והתאכסן אצל קרובו. פעם
אחת אמר לו קרובו: "בוא ואראך את הבורסה שלנו, שהיא אחת מן המפורסמות
בעולם." וכשהגיעו לשם ראו: שני כרסנים גוּצים יוצאים
מן הבורסה, ויותר שהם מדברים בפיהם הם ממללים באצבעותיהם. זקף בהם הקרתני את
עיניו ואמר לקרובו: "הללו מי הם?" החזיר לו קרובו: "הללו אחים הם
ומגדולי-הבורסה הם, וכל-שעה שנפטרים זה מזה מונה כל אחד ואחד אצבעותיו – שמא גנב
השני אחת מהן." (השווה: נרשאה נשקיך – מני
ככיך (שיניך) חולין קכז, א. – משל ערבי אומר: "תן לו שלום ומנה
אצבעותיך")
|