חזרה לדף
הראשי של מכון מעלה אדומים מכון מעלה אדומים אוצר פתגמי לאדינו
במכון מעלה אדומים הצטבר האוסף הגדול
בעולם של פתגמים שנרשמו בידי המידענים בעצמם (חלקם מתוך כתבי יד ישנים ועתיקים)
– למעלה מעשרים אלף פתגמים! ראשיתו של האוסף הזה היא ביוזמתו של מר משה
שאול, מייסד עמותת "ספרד" ומנהל לשעבר של שידורי לאדינו בקול ישראל.
משה שאול פנה בשנות השבעים (בין היתר מעל גבי גלי האתר) אל דוברי השפה בארץ
ובחו"ל והציע להם להעלות על הכתב פתגמים בלאדינו שהיו שגורים על פיהם, או
על פי הוריהם. הפניה הזו הניבה אוצר שלם של כתבי יד, כתובים בידי המידענים עצמם,
מהם כאלה שהכילו פתגמים ספורים, ומהם בודדים שהכילו מאות פתגמים ערוכים וממוינים
ביד אוהבת. במרחק של למעלה משלושים שנה שעברו מאז, מתגלה חשיבותה העצומה של
היוזמה הזו. חלק ניכר מעשרות המידענים שנענו לַפְּנִיָּה כבר אינם עימנו היום.
הצמצום הדרסטי בהיקף השימוש היומיומי בשפה מעניק ערך רב לאוסף הזה, שהוא בגדר
"תיעוד של הרגע האחרון" של תרבות הולכת ונעלמת. בראשית שנות התשעים העביר משה שאול את
החומר כולו למכון מעלה אדומים וכאן החילונו במיזם מדעי חדשני ביותר בתחום חקר
הפתגם. במקום להכין לקט ייצוגי של פתגמים למיינו לפי נושאים ולהדפיסו בספר (כפי
שעשו חוקרים וחובבים בדורות קודמים), אנו מנצלים את הישגיה של טכנולוגית המחשוב
המודרנית (בסיסי נתונים, מנגנוני חיפוש מתקדמים ואינטרנט) כדי להקים בסיס נתונים
אינטרנטי ואינטראקטיבי של פתגמים. תחילה עסקנו במשך שנים (אנוכי ועמיתתי למכון, גלאדיס פימיינטה) בהזנת החומר
לבסיסי נתונים ממוחשבים. על החומר שנמסר לנו בידי משה שאול (והמהווה כשליש מן
האוסף כולו) התווספו אלפי פתגמים, חלקם מתוך כתבי יד וצילומי כתבי יד מדורות
קודמים והאוסף כולו הגיע להקפו הנוכחי – כ-20,000
פתגמים. בתקציב אפסי ובתמיכה מינימלית (קיבלנו סיוע
מסוים בראשית העבודה מן הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ובהמשך ממינהל התרבות
והאמנות במשרד המדע ועל כך נתונה להם תודתנו) הקמנו בסיס נתונים ובו כ-12,000
פתגמים והחילונו בשלב המיפתוח (ר' להלן). המפנה במיזם חל עם הירתמותו של ד"ר
יואל פרץ להסבת בסיס הנתונים המקורי לתבנית של בסיס נתונים אינטרנטי בסיועו של
מר מאיר קוטלר. אנו אסירי תודה לגב' ליליאן אלזראקי שתרומתה הנדיבה נתנה דחיפה גדולה לשלב הנוכחי
בעבודה ואפשרה העלאת בסיס הנתונים לאתר האינטרנט שלנו, כפי שהוא ניצב לעיניכם.
בשלב ראשון, אנו מעלים מנה ראשונה של כ-5,300 פתגמים שנרשמו בידי 80 מידענים. כל
הפתגמים עברו מפתוח מפורט: א. מפתוח שיוך משפחתי. ב. מפתוח נושאי. אותו פתגם יכול להופיע פעמים רבות
בווריאנטים שונים (כפי שנרשמו בידי אינפורמנטים מארצות מוצא שונות). אלף מן
הפתגמים מלווים בהסברים של האינפורמנטים בעצמם על משמעות הפתגם ונסיבות השימוש
בו. כל אלה יאפשרו לכל מי שמחובר לאינטרנט (חוקרים, תלמידים והקהל החופשי)
"לטייל" בבסיס הנתונים, "לחתוך" אותו ולשלוף ממנו מידע.
ניתן יהיה לבצע מחקרים (לשוניים, השוואתיים, פולקלוריים) בהתבסס על החומר הזה. מה מייחד
אוסף פתגמים זה מאוספי פתגמים אחרים בעלי היקף דומה הנמצאים כיום
באינטרנט? 1.
כל הפתגמים קשורים זה לזה באמצעות מערכת מסועפת
של הפניות המאפשרות לאתר קבוצות פתגמים בעלי מכנה משותף מבחינה לשונית, תוכנית
ורעיונית. 2.
יחידת התצוגה הבסיסית איננה הפתגם הבודד אלא מה
שקרוי בפינו "משפחת פתגמים". פתגמים בעלי אופי טקסטואלי דומה
קובצו יחדיו למשפחות. במשפחה נכללים וריאנטים שונים של אותו פתגם השונים זה מזה
בכתיב, בסדר המילים ובחילופי מלים. מושג המשפחה מדגים את רעיון הקיום המרובה
האופייני לסוגות ספרותיות עממיות כגון שירים וסיפורי עם. דפי משפחות הפתגמים
מאפשרים מבט כולל על כל הוריאנטים המרכיבים משפחה מסוימת. מדף המשפחה ניתן להגיע
לכל דפי הפתגמים הבודדים המשוייכים לאותה
משפחה. מספר הוואריאנטים בכל משפחה נע בין אחד לחמישה-עשר ויותר. בנוסף לכך יש דף מרכז של כל משפחות הפתגמים
הכלולות באוסף (כשלושת אלפים משפחות). בדף המרכז מיוצגת כל משפחה על ידי פתגם
מייצג מתוך המשפחה. 3.
התצוגה כוללת רשימה מפורטת של כאלף ומאה נושאים ומילות מפתח. מכל נושא
ברשימה ניתן להגיע לכל דפי המשפחה שבהם הוא מופיע. במקביל, מצביע דף
המשפחה על כל הנושאים המיוצגים בה. 4.
התצוגה כוללת את רשימת המידענים שמפיהם הוקלטו
ונרשמו הפתגמים. רשימת המידענים מפנה את הגולש לדפי המידענים. דף המידען
כולל פרטים אישיים של המידען ואת הפתגמים שנרשמו או הוקלטו מפיו. 5.
בדף הפתגם הבודד מובא כל פתגם
(א) בנוסח ובתעתיק המקורי (באותיות לועזיות או עבריות) שבו הוקלט או נרשם מפי
המידען (ב) בתעתיק תקני (על פי שיטת הכתיבה הנהוגה בכתב העת "אקי ירושלים" ולגבי הפתגמים שמוצאם ממרוקו בכתיב קסטילי תקני). אצל שתי מידעניות, אסתר קלמי
(751 פתגמים) ורבקה פרץ
(122 פתגמים) הובאה בדף הפתגם פרשנותה של המידענית עצמה, בעברית ובלאדינו
ושובצו הקלטות של המידעניות משמיעות את הפתגם בקולן, בהיגוי האופייני להן. 6.
בשלב הבא יועלה לאתר דף תבניות שבדומה לדפים
המרכזים של הנושאים יפנה את הגולש לכל דפי התבנית. מדף תבנית מסוים
ניתן יהיה להגיע לכל המשפחות שלפתגמיהן יש את אותה תבנית. במושג תבנית הכוונה
היא למבנה לשוני מוגדר (לדוגמא: שאלה ומענה, השוואה בין שני עניינים, השוואה
ניגודית, תנאי – אם כך אזי כך, עתיד לעומת עבר וכדומה). 7.
בנוסף לחיפוש על פי נושאים מוגדרים מראש, פתחנו
בפני המשתמשים גם אפשרות לחיפוש
ישיר בבסיס הנתונים על פי מילים או צירופי מילים המעניינים אותם. ניתן
להקליד בדף החיפוש עד שלוש מילים או צירופי מילים לחיפוש, והדף מציג את כל הפתגמים
שבהם מופיעות אותן מילים ומאפשר משם גישה לדף המפורט של כל פתגם. מן הראוי
לציין, כי אפשרות זו אינה מחליפה את החיפוש על פי נושאים אלא משלימה אותו. מי
שמבקש, לדוגמא, לשלוף פתגמים המכילים שם פרטי של אדם, יוכל לעשות זאת בקלות תוך
שימוש בחיפוש על פי נושאים, אך יתקשה עד מאוד לעשות זאת באמצעות חיפוש ישיר. 8.
מרכיב מיוחד באוסף שאנו מעלים עתה על האתר הוא
מִקְבְּצֵי הפתגמים של שני מידענים יוצאי דופן: אלברט אדאטו ואוריאל מזרחי. את
שניהם ניתן להגדיר כ"יוצרי פתגמים" או "יצרני פתגמים".
ניתנת כאן הזדמנות, אולי, להציץ אל תוך מנגנון הופעתם של פתגמים חדשים וכניסתם
אל תוך מאגר המורשת העממית. טבעי הדבר כי מרביתם הגדולה של ה"פתגמים"
שחוברו בידי המידענים האלה, אינם עומדים במבחן הזה (לא כאן המקום לפרט ואנו
מותירים זאת בידי החוקרים) וגם אם היתה מתקיימת עדיין
סביבה חיה של דיבור יומיומי בשפה, ספק אם יותר מאשר בודדים ביניהם היו זוכים להכנס לתחומי המסורת העממית. בשל כמותם הגדולה של פתגמים
אלה (700 פתגמים – כ-13% מן הקורפוס), הם משפיעים על היחס שבין מספר הפתגמים
למספר המשפחות: 5,300 פתגמים מול 3,000 משפחות, כלומר יחס של 1.8 פתגמים למשפחה
אחת. אם ננכה מכך את 700 הפתגמים הנ"ל, נקבל יחס של 4,600 פתגמים מול 2,300
משפחות, כלומר יחס של 2 ל-1 (בממוצע לכל משפחה שני פתגמים). היישום המוצג להלן חסר עדיין אי אילו כלים
סטטיסטיים ואמצעי ניתוח. אנו מקווים להוסיפם בעתיד. נשמח לקבל בקשות והצעות
בתחום זה. אנו מקוים שמיזם זה יהווה דוגמא לחיקוי לכל מי
שירצה להעלות אוספים מחקריים של פתגמים לאינטרנט. אבנר
פרץ מנהל
מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
|