|
גילויים וממצאים מאוצרות המכון חיטה למצה שמורה בירושלים שלפני שלושה
דורות * ד"ר אבנר פרץ עלה בידי לרכוש
צרור של עשרים וארבעה מכתבים ותעודה אחת כתובים בלאדינו בכתב סוליטריאו, שנשלחו אל יוסף בראזני
בירושלים בין השנים 1936-1913. יוסף בראזני (ירושלים 1963-1875) היה מן הדמויות הידועות בציבור
הספרדי-ירושלמי במאה הקודמת. הוא נולד בירושלים ברבע האחרון של המאה התשע-עשרה
וקיבל בה חינוך תורני וכללי, תחילה בתלמוד תורה ספרדים, אחר כך בבית המדרש
"דורש ציון" ובישיבה. את השכלתו הכללית רכש בבית הספר אליאנס והשתלם
באופן פרטי בשפות תורכית וערבית. החל לעבוד בעיריית ירושלים (התורכית) ב-1896
כממונה על הגביה. במשך ארבעים שנה מ-1900 ועד צאתו לגמלאות בשנת 1940 שימש כגזבר
עיריית ירושלים. בתפקידו זה עברו עליו המשטר התורכי-עות'מני
והמנדט הבריטי. היו לו קשרים הדוקים עם כל חלקי הציבור בירושלים, יהודים, ערבים
מוסלמים ונוצרים. במקביל לעבודתו בעירייה עסק הרבה בהתנדבות בפעילות ציבורית.
בין היתר נמנה עם מייסדי מושב הזקנים הספרדי בירושלים (1906) ושימש שנים רבות
בהתנדבות גבאי המוסד. בשנת 1908 ובשנת 1921 נבחר לוועד העדה הספרדית בירושלים.
יעקב יהושע הרבה לראיין אותו בזקנותו על התנסויותיו הרבות כדמות מפתח במוסדות
ירושלים ופרסם הרבה מזיכרונותיו על ירושלים של ימים עברו. מתוך אוסף
המכתבים המגוון מכל העולם, הכולל עניינים משפחתיים, ציבוריים ועסקיים, בחרנו
להביא כאן מכתב קצר העוסק ברכישת חיטה לצורך הכנת מצה שמורה לפסח. המצה השמורה
חייבת השגחה צמודה מלפני קציר החיטה ועד לאפייה. לשם כך נהוג היה לרכוש מאת מגדל
חיטה (במקרה שלפנינו פלאח ערבי מן הכפר בית סוסין)
חלקת חיטה סמוך למועד הבשלתה ולהשגיח עליה וללוות את קצירה. לשם כך סומנה החיטה
הנרכשת עוד בשדה על ידי פעולת "קשירה" (הנזכרת במכתב). כותב המכתב הוא
שלמה גירון מן המושבה "ארטוף" הלא היא
"הרטוב" שליד בית שמש (שחרבה במלחמת העצמאות). הוא מודיע על חתימת
החוזה עם הערבי אבו סובחי ועל כך שהוא נכון לצאת לבית
סוסין בזמן המתאים לצורך ביצוע ה"קשירה". להלן צילום
המכתב, העתקתו לכתב עברי מרובע ותעתיק לטיני. * פורסם ב"אקי
ירושלים" מס' 71 (2003)
|
