|
גילויים וממצאים מאוצרות המכון המושבה הנשכחת הר טוב פרק בלתי נודע כמעט בהתיישבות הציונית של יהודי בולגריה בשלהי המאה הי"ט* אבנר
פרץ את פינת
הסוליטריאו אנו מקדישים הפעם לפרק נשכח למדי בתולדות ההתיישבות הציונית, התיישבותם
של חלוצים יהודים מבולגריה באדמות המושבה הרטוב. ראשיתו של הפרק הזה עוד בתקופה
שקדמה לציונות המדינית שייסד ד"ר הרצל. בשני העשורים האחרונים של המאה
הי"ט פעלו בתחום ההתיישבות בארץ ישראל תנועת חובבי ציון והברון רוטשילד.
החל מ-1882 הוקמו מושבות חדשות ביהודה, בשפלה ובגליל. התקופה הייתה
תקופת השלטון התורכי העות'מני ועל המתיישבים היה להיאבק בקשיים רבים: התנכלות
וקשיים ביורוקרטים מצד השלטון, התנכלות והפרעה מצד הכפרים הערביים השכנים, חוסר
הכרות עם התנאים האקלימיים, חוסר ניסיון בעבודה חקלאית וקשיים פיננסיים אדירים.
מלחמת העולם הראשונה כמעט שהביאה חורבן על ההתיישבות הצעירה ועצרה את התפתחותה. ההתעוררות
במזרח אירופה לקריאה לעליה לארץ ולהתיישבות חקלאית בה, לא פסחה גם על יהדות
בולגריה. כשם שבשלהי המאה הי"ט הייתה היא מן הראשונות להיענות לקריאתו של
הרצל, כך גם בתקופת חובבי ציון הוקמו בבולגריה אגודות להתיישבות בארץ ישראל.
האגודות האלה נשאו את השם "אגודת אחים ליישוב ארץ ישראל". בשנת 1894
התכנסו בסופיה נציגי האגודות מסופיה, פאזארדג'יק, פלובדיב, ופלבן והחליטו לשגר
שני נציגים (שבת חזקיה וחיים אלדג'ם) כדי לקנות כ-5,000 דונם מאדמות הכפר ארטוף,
ליד בית שמש של היום, שהוצעו למכירה (האדמות האלה כבר היו לפני כן בידי המיסיון
האנגלי שעשה ניסיון כושל בשנים 1885-1883 לישב שם יהודים מתוך מטרה להעבירם על
דתם). האדמות נקנו
בסכום של 4,000 לירות תורכיות. 1,000 שולמו במזומן והיתר בהתחייבות לארבע שנים.
הרכישה התקבלה בבולגריה בהתלהבות. הוחלט לשלוח מיד להתיישבות עשר משפחות ראשונות
אשר יעבדו כל אחת חלקות אדמה של עוד חמש משפחות אשר יגיעו להתיישב בשנים הבאות
(שמותיהן של עשר המשפחות החלוצות מפורטים בספרו של חיים קשלס "קורות יהודי בולגריה",
כרך ב' עמ' 517, שממנו שאבנו את מרבית המידע שאנו מביאים כאן). הקשיים היו
רבים ועצומים. המושבה הייתה מבודדת ומרוחקת מישובים יהודיים אחרים. לרשות
המתיישבים עמדו שני מבנים שבהם הצטופפו הכל עד להקמת בתיהם. אחדים מן המתיישבים
לא החזיקו מעמד וחזרו לבולגריה או עברו למקומות אחרים בארץ ישראל. למרות הכל
החלו באביב 1896 להכשיר את הקרקע, שתלו ירקות וזרעו חיטה. את המים היה עליהם
להביא על חמורים ממקומות אחרים בסביבה. ב-1897
הצטרפו עוד שתי משפחות ומספר הנפשות הגיע ל-75. אז גם החל ועד "חובבי
ציון" ביפו לסייע בידם. בין היתר פתח בית ספר בישוב. בראשית המאה העשרים
נראה היה שהמושבה מתחילה להתבסס, אולם ניכר היה חוסר בכוח אדם. המשפחות שנועדו
להגיע מבולגריה ולחזק את המושבה לא הגיעו והחובות הכספיים המשיכו להעיק. מספר
התושבים ירד לתשע משפחות ובהן משפחות יהודה ישראל בן בשט ונסים דוד דודג'ון (החתומים על התעודה שאנו מציגים כאן). לתקופה הזו
שייך המכתב המובא כאן לפניכם. הוא נשלח בראשית 1902 אל יהושע ברזילי (איזנשטט)
(1918-1885), שהיה באותו זמן מזכיר הועד הפועל של חובבי ציון ביפו וטיפל המושבות
ובאיכרים. על המכתב חתומים חברי ועד המושבה בן בשט ודודג'ון. נראה,
שהעברית עדין לא שגורה על פיהם והם כותבים אל איזנשטט בלאדינו, למרות שבודאי לא
שלט בשפה הזו. בכך אין הם נבדלים ממתיישבים במושבות אחרות הפונים אל ועד חובבי
ציון ביידיש, אלא שהיידיש, להבדיל מן הלאדינו באותו זמן, הייתה לשון תקשורת
שיכולה הייתה לפתוח לבבות של חברי הוועד, בעוד הלאדינו יצרה חומה של ניכור. המכתב מעלה
כעדות ישירה את מצבו הקשה של הישוב. תוכלו להתרשם מכך בעצמכם. מה שאינו נעים
במיוחד לקורא בן זמננו הוא טון המכתב ונימת ההתרפסות, כאילו היה המכתב מכוון אל גביר
העיירה ולא אל פקיד של מוסד לאומי. אולם אל לנו לשפוט את הכותבים אשר חיו לעת
ההיא עדין בבידוד ובניכור לסביבה החדשה והארץ שאליה הגיעו זה מקרוב. גורלה של
הרטוב לא שפר עליה ובמלחמת העצמאות ננטשה המושבה וחרבה. לאחר הקמת המדינה לא
שוקמה. היא מחכה עדיין להיסטוריון שיעלה פרק חשוב זה בתולדות ההתיישבות בארץ
ישראל. המכתב
שצילומו ופענוחו מוגשים בזה לקוח מתוך הארכיון הציוני בירושלים (מספרו
שם (A25/111
אררטוב בייום 24 תיבית [=הרטוב
ביום כ"ד בטבת] 5662 [=1902] אונוראדו סינייור אייזינשטאד ל אין יאפ'ו לה נואיסטרה ליטרה סירה אב'וס
אטיגאנטו מה פור דיזגראסייון קי נון טינימוס
אוטרו לוגאר קין קי סיינטה נואיסטרוס
איסקלאמאסייוניס ב'וס ב'אמוס דאנדו אטיגאנטו קאדה
טיינפו נון לו פואידימוס פאגאר מיזוס סינו קי רוגאמוס אה
איל סאנטו דייו נוזוס אי מואיסטראס קרייאטוראס
אקי ב'וס אלארגי לה ב'ואיסטרה ב'ידה איב'וס די פאגה
בואינה אמין אונוראדו סינייור אינקלוזו די נואיסטרה ליטרה
טופאריש און פורטוקול אסינייאלאנדו ריפורטי
דיל ועד פור לוס סימיינטוס קי אינסימרארון לוס
קולוניסטוס די סוס פארטיס מאלורוזה מינטי ב'יריש קי
איסטי אנייו סי פ'ואירון נואיסטראס טייראס
אלוס גויים אלה מיאטאד פור מאנקורה די סימיינטוס
אי טורנה דאמוס גראסייאס אל פודירוזו דייו קי טופימוס אין איסטי אנייו חאב'ירים אקי
מוס אינסימרין לאס טייראס אי קי מוס דין
סימיינטה פ'ייאדה פ'ין איל ג'ורין [שם של חודש?]
אה אין קי מוס קוסטו מונג'ו קארו די לוקי ב'אלי אין פלאסה
נינגון רימידייו [עמוד 2] טוב'ימוס די
אוטרו לוגאר אי סיגון אירה אנסי קאליירה מואיסטראס טייראס קי קידאראן סין
אינסימראר קי אנסי איס קי מוס איג'אמוס
אדיבאשו די ב'ואיסטרוס פייס אי רוגאמוס אקי בושקיש די
סאלב'ארמוס די איסטה דיב'דה קי דיב'ימוס
אלוס חאב'ירים סיגון איסטה אנוטאדו אין נואיסטרו
פורטוקול אי מאס טאמיין רוגאמוס אקי
טינגאש לה פייאדאד די אזירמוס טראייר קון
איסטי פורטוקול מיזמו אילה סומה דיל טריגו
אב'יזאדו פארה קומיר קי סון 262 ריליס
[מידת משקל של תבואה] די יאפ'ו פור נון ב'ינדיר לוס בואייס פ'ין איל
ג'ורין פארה קומיר סיגורו טירניש לה פייאדאד פור
טודו לו אב'יזאדו ב'וס סאלודארימוס ליחיים טוב'ים ולשלום אמין לוס ריספיקטאנטיס דיל ועד נסים דודג'ון יאודה ישראל ן' בשת [חותמת ועד
המושבה ארר-טוב] [תרגום
המכתב לעברית] הר טוב ביום
כ"ד בטבת תרס"ב (1902) מר אייזנשטט
הנכבד ביפו מכתבנו יהיה עליך לטורח אך למרבה הצרה, באין לנו מקום אחר שבו תשמענה זעקותינו, הננו מטריחים כל פעם. אין לנו אמצעים לשלם, אלא להעתיר לאל
הקדוש, אנחנו וילדינו, שיאריך ימיך ויגמול עמך אך טוב, אמן! אדון נכבד כלול בתוך מכתבנו תמצא פרוטוקול חתום רשמית בידי הוועד
אודות הזרעים שזרעו המתיישבים מצידם. לרוע המזל, תראה כי השנה היו אדמותינו לגויים עד מחצית בשל מחסור בזרעים. וחוזרים אנו ונותנים הודאות לאל רב הכח
שמצאנו השנה חברים שיזרעו את האדמות ויתנו לנו זרעים בהקפה עד חודש ג'ורין דבר שעלה לנו
מאוד ביוקר לעומת שוויו בשוק. שום דרך [עמוד 2] לא הייתה לנו לקבל ממקום אחר
ומאחר שכך יפלו אדמותינו שיוותרו בלי זריעה [ביד
אחרים] לפיכך אנו נופלים לרגליך ומתחננים שתבקש [דרך]
להושיענו מן החוב הזה שאנו חייבים לחברים
כפי המצוין בפרוטוקול שלנו ועוד מפצירים אנו שתהיה לך הרחמנות שתאפשר לנו לקבל עם
הפרוטוקול הזה גם את סך התבואה המתפרשת שם בשביל מזוננו, שהיא 262 ריליס
[מידת משקל של תבואה] מיפו, כדי לא למכור את השוורים, עד ג'ורין,
בשביל שיהיה לנו מה לאכול לבטח תהיה לך הרחמנות על כל אשר הודענו. אנו מברכים אותך לחיים טובים ולשלום, אמן! המכבדים אותך, מהוועד נסים דודג'ון
יאודה ישראל ן' בשת [חותמת ועד
המושבה ארר-טוב] * מאמר
שהופיע ב"אקי ירושלים" גיליון 77 (2005) |
