חזרה לדף השער

לדף חגים ומועדים

ליום ירושלים

שני שירים

אבנר פרץ	Avner Perez
עלייתה של סבתא	La aliya de mi nona a la tierra santa
(1876)	(1876)
כְּשֶׁסַּבְתָּא שֶׁלִּי עָלְתָה	Kuando mi nona vino
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל	a la tierra santa
הִרְכִּיבוּהָ עַל חֲמוֹר	la yevaron a Yerushalayim
לִירוּשָׁלַיִם.	kargada sovre un azno.
בַּדֶּרֶךְ נִרְדְּמָה,	Entremientes se durmio,
עֲטָפוּהָ בְּסוּדָר	la kuvrieron kon un shal kayente
וְלֹא פָּקְחָה עֵינֶיהָ	i no avrio sus ojos
עַד הַגִּיעָם לִירוּשָׁלַיִם.	asta ke arrivaron a Yerushalayim.
לֹא רָאֲתָה כְּלָל	No vido eskaleras
מַדְרֵגוֹת בָּהָר,	elavoradas en el monte,
סְלָעִים	ni rokas yermas,
וְזַיִת מְסֻקָּס.	ni olivos antiguos;
לֹא רָאֲתָה חֻרְבּוֹת	No vido kazas destruidas
עַל תֵּל	sovre las kolinas,
וְאֶרֶץ מְטַפֶּסֶת	ni la vista de la tierra
וְעוֹלָה	asuviendo arriva, arriva,
מִן הַשְּׁפֵלָה לִירוּשָׁלַיִם.	asta la sivdad santa de Yerushalayim.
בְּהַגִּיעָם לִירוּשָׁלַיִם	Kuando arrivaron a Yerushalayim
הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת	era ora de amaneser
וּכְשֶׁעָבְרוּ	i kuando pasaron
בְּשַׁעַר הָעִיר	por el portal de la sivdad
נִקְרָה עַל דַּרְכָּם	s'enkontraron ayi kon'un djidio
יְהוּדִי רוֹכֵב עַל חֲמוֹר,	kavalgando su azno,
וְסַבְתָּא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ	i mi nona avrio sus ojos,
וְאֶת יָדָהּ הַקְטָנָה שָׁלְחָה	i kon mano chikitika
לָגַעַת בִּזְקָנוֹ הַלָּבָן.	toko su barva blanka.
וְאַחַר כָּךְ	I despues,
עָבְרוּ	pasaron
בְּסִמְטָאוֹת צָרוֹת	por unas kalejikas 'strechas
וְקִמְרוֹנוֹת שֶׁל אֶבֶן,	kon arkos de piedra,
וְהָיְתָה שָׁם אַפְלוּלִית קְרִירָה	i avia ayi una eskuridad friya
וְרֵיחַ מַאֲפֶה טָרִי	i golor de pan fresko
מִן הַתַּנּוּר.	del orno;
וְשׁוּב עָצְמָה עֵינֶיהָ	I mi nona serrava otra vez sus ojos
וּבֵין כְּסָתוֹת רַכּוֹת	i entre kolchas blandas
הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם נִגְלֵית בַּחֲלוֹמָהּ	vido a Yerushalayim en su esfuenyo
שְׁזוּרָה חוּטֵי רִקְמָה שֶׁל כֶּסֶף	bordada kon ilos de plata
כִּזְקַן אוֹתוֹ הָאִישׁ.	komo la barva de akel varon.
* מתוך מחזור שירי ילדים	* de un siklo de poemas para ninyos

אבנר פרץ	Avner Perez
שבע נשים מרקדות	Siete mujeres bailaderas
(תקצ"ט - 1839)	(1839)
שֶׁבַע נָשִׁים מְרַקְּדוֹת	Siete mujeres bailaderas
בִּירוּשָׁלַיִם	en Yerushalayim
מְרַקְּדוֹת זְרוֹעוֹת	azen bailar brasos
מִבֹּקֶר וְעַד לֵיל.	de la madrugada asta la noche.
שֶׁבַע נָשִׁים	Siete mujeres
אַלְמָנוֹת	bivdas
מְרַקְּדוֹת קֶמַח	azen bailar arina
בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.	en los kortijos de Yerushalayim.
מַסְעוּדָה אַלְמְנַת אַבְרָהָם פַּארְיֵינְטֵי	Mas'uda, bivda de Avraam Pariente,
מְרַקֶּדֶת קֶמַח.	aze bailar arina.
עִמָּהּ אֶסְתֵּר דֵּי חָנוּן	Kon eya, Ester de Hanun
וְזוֹהֲרָה אַלְמְנַת ר' מְנַחֵם,	i Zo'hara bivda de Ribi Menahem,
מַסְעוּדָה אַלְמְנַת ר' משֶׁה	Mas'uda bivda de Ribi Moshe
וְלוּנָה דֵּי מוֹחָה	i Luna de Moha
וְשׂוּלְטָאנָה דֵּי יִצְחַק שׁוּרָאקִי	i Sultana de Yitshak Shuraki,
כֻּלָּן מְרַקְּדוֹת קֶמַח -	todas azen bailar arina -
וְעַל כֻּלָּן מָרַת אֶסְתֵּר,	i sovre todas la sinyora Ester,
אַלְמְנַת הָרַב ח"ר מָרְדְּכַי אִיבְגִי,	bivda de Harbi Mordehay Ivgi,
(חֲמוֹתוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר שְׁלוּשׁ),	(la suegra de Ribi Mair Shlush),
יוֹדַעַת קְרֹא וּכְתֹב,	save meldar i eskrivir,
מְרַקֶּדֶת קֶמַח,	aze bailar arina,
מְקַבֶּצֶת מִכֻּלָּן הַמָּעוֹת,	arrekoje de todas, la moneda,
רוֹשֶׁמֶת בַּדֶּפְטֵר הַהַכְנָסוֹת	eskrive en el defter las entradas
וְקוֹצֶבֶת לְמִחְיָה,	i ataksa para mantenimiento,
לְחִנּוּךְ הַיְּתוֹמִים,	para el ambezamiento de los guerfanos,
וּמַעֲשֵׂר לְצִדְקַת נָשִׁים חוֹלָנִיּוֹת.	i diezmo para mujeres enhazineadas.
שֶׁבַע נָשִׁים מַעֲרָבִיּוֹת,	Siete mujeres mugrabias,
מִפַאס הַמַּעֲטִירָה	de Fes la majestuoza,
מִתַּלְמְסָאן הַמַּעֲטִירָה	de Talmesan la majestuoza,
מִמּוֹגָדוּר וְתֵטוּאָן מַעֲטִירוֹת,	de Mogadur i Tetuan majestuozas,
אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלֵם	a la sivdad santa de Yerushalem
לִחְיוֹת בָּהּ	a bivir ayi
וְלִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּה בְּכֹתֶל מַעֲרָב.	echar rogativas en el kotel maaravi.

בַּקוֹרְטִיז'וֹ שֶׁל חַ'ם מֶרְקָאדוֹ דָאסָה,	En el kortijo de ham Merkado Dassa,
שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם בְּקִיטוֹן חָשׁוּךְ	dos i dos en kada kamaretika eskura
(לְבַד מִן הָרַבָּנִית אֶסְתֵּר, שֶׁלָּהּ קִיטוֹן נִפְרָד)	(salvo la rubisa en una kamaretika separada)
וְעוֹד קִיטוֹן אֶחָד לַיְּתוֹמִים הַשְּׁנַיִם	i otruna kamaretika para los guerfanos dos
(מוּשׁוֹן שֶׁל לוּנָה דֵּי מוֹחָה	(Mushon de Luna de Moha
וְאַבְרָמָאגִ'י שֶׁל שׂוּלְטָאנָה שׁוּרָאקִי) -	i Avramachi de Sultana Shuraki) -
קוֹמוּנָה שֶׁל אַלְמָנוֹת מְרַקְּדוֹת.	una komuna de bivdas bailaderas.
בַּטַּבּוּן שֶׁבֶּחָצֵר אוֹפוֹת יוֹם יוֹם לַחְמָן,	En el tabun del kortijo ornan kada dia sus pan
יוֹצְאוֹת לְפָרֵךְ זְרוֹעוֹת.	salen a lazdrar kon sus brasos.
מַרְקִידוֹת הַנָּפָה	Azen bailar el sedaso
בְּאֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת	kon dedos guesozos,
מִבֹּקֶר וְעַד לֵיל,	de la madrugada asta la noche,
לָתֵת טֶרֶף לְבֵיתָן.	a dar komida a sus kaza.
הַיּוֹם יָצְאוּ אֶסְתֵּר דֵּי חָנוּן	Oy salieron Ester de Hanun
וְשׂוּלְטָאנָה שׁוּרָאקִי	i Sultana Shuraki
אֶל בֵּית הַבּוּלִיסָה זִינְבּוּל וָאלֵירוֹ.	a la kaza de bulisa Zinbul Valero.
תִּרְבֶּה הָעֲבוֹדָה הַיּוֹם.	Grande es el lavoro oy.
עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים,	Asta salir las estreyas,
עַד צֵאת הַנְּשָׁמָה יַרְקִידוּ קֶמַח,	asta salir el alma, aran bailar arina,
לְמַעַן תּוּכַלְנָה נְשׁוֹת הֶחָצֵר	para ke puedan las balabayas del kortijo
לֶאֱפוֹת בּוּרִיקִיטָאס וּבּוּרְמוּאֵילוֹס	ornar burikitas i burmuelos
לַהֻלֶּדֶת הַנָּסִיךְ לְבֵית וָאלֵירוֹ.	para'l beri del princhipe de Valero.
אֱלֹהִים!	O Dio Santo!
לוּ תַּעֲמֹד לָהֶן זְכוּת יְרוּשָׁלַיִם!	Az ke tengan el zahu de Yerushalayim!
לוּ יַעֲמֹד כֹּחָן	Az ke tengan la fuersa
וְלֹא תִּרְפֶּינָה הַזְּרוֹעוֹת	i no se enflakesan los brasos
לְהַרְקִיד הַקֶּמַח,	a azer bailar la arina,
לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתָן,	para traer komida a sus kazas,
וְלֹא לְהִזְדַּקֵּק	i no ser muhtach
וְלֹא לִפְשֹׁט יָד בִּירוּשָׁלַיִם!	i no espander mano en Yerushalayim!