|
כתבי יד ודפוסים
נדירים פיוט
בלאדינו בתוך פנקס של ה"מפטירים"* ד"ר
אבנר פרץ במכון מעלה
אדומים מצויים שני פנקסי שירים (ג'ונקים) במסורת
המפטירים של אנדריאנופול (אדירנה).
הפנקסים האלה שמשו את
החזנים יהודה ישראל ן ארוליה (יליד 1856) ובנו חיים
יהודה ן' ארוליה, בנים למשפחה נודעת של חזנים שנמנו
עם חוג המפטירים של אנדריאנופול. אחד הפנקסים נושא
בשער שלו את ציון השנה 1916 והשני נושא בקולופון שלו את ציון השנה: 1921.
הפנקסים נמסרו למכון בידי צאצאיהם של בעלי הפנקסים אלי נחמיאס
ורחל גאון ועל כך נתונה להם תודתנו.
המפטירים של אנדריאנופול הם מייסדיה ונושאיה
של המסורת הפייטנית-חזנית המפוארת של היהדות הספרדית. מכאן נפוצה מסורת זו בכל
תפוצות האִימפריה העות'מנית והשפעתה התמידה במשך מאות
שנים. ראשיתה של זמרת המפטירים בתחילת המאה הי"ז מיסודו של אבטליון בן מרדכי תלמידו של ר' ישראל נג'ארה.
כל דור הוסיף על מורשת הדורות את פיוטיו ואלה הועתקו בפנקסיהם של החזנים
המובהקים עד שהועלו על ספר ב-1921 (בספר "שירי ישראל בארץ הקדם" שנדפס
באיסטנבול) כאשר ניכר היה כי המסורת הולכת ומתרופפת וקרב כבר קיצה.
רפרטואר המפטירים מורכב רובו ככולו מפיוטים עבריים, בהם פיוטים פרי עטם
של גדולי שירת ישראל בספרד, פיוטי ר' ישראל נג'ארה
ותלמידו אבטליון ופיוטים מאוחרים יותר שחוברו בחוגי
המפטירים ואשר מחבריהם ידועים לנו לעתים רק בשמם הפרטי המופיע באקרוסטיכון.
עם זאת מצאנו בתוך אחד הפנקסים הנזכרים פיוט בלאדינו (אנו מעדיפים כינוי
זה על פני השם "קופלאס" שאותו מוטב ליחד
לשירים בעלי אופי נרטיבי וסימני היכר נוספים שלא נפרטם כאן), ששובץ במדור
הפיוטים המוקדשים לשבתות לפי פרשות השבוע. הפיוט הזה מופיע בין פיוט לפרשת
"כי תצא" לבין פיוט לשבת "אתם ניצבים". כנהוג בפנקסי
המפטירים, נושא השיר את שם המקאם (המודוס המוסיקלי)
שעל פיו יש לזמרו - מקאם אג'ים
(עג'אם).
לפיוט הזה, כמו הרבה שירים מסוגו שהתחברו במאה הי"ט וראשית המאה
העשרים, יש ערך ספרותי מוגבל. המשקל הוא של 15 הברות. החריזה כפי שתוכלו להיווכח
היא "חריזה דקדוקית". אין למצוא כאן מטפוריקה חדשנית ונועזת ואף לא
קישוטי סגנון מעניינים. יתכן שאת ביטויו המלא והמרשים היה הפיוט מקבל כאשר בוצע
בידי חזן אמן במיטב מסורת המקאם התורכי הקלאסי. את
מקום הקישוטים הספרותיים הנעדרים כאן מילאו הסלסולים והאורנמנטיקה
המוסיקלית. בחרנו להביא פיוט זה במדורנו בשל ההקשר המיוחד של זמרת המפטירים.
להלן צילום הפיוט מתוך כתב היד העתקתו באותיות עבריות מרובעות (את התעתיק בכתב לטיני
ימצא הקורא בנוסח הספניולי של המאמר) ותרגומו העברי
(מעשה ידי): * פורסם באקי ירושלים גליון 74 (2004)
אלאב'ארימוס אה
איל דייו גראנדי אי פיאדוזו קי נוס
אסירקו אה איסטי טיינפו איל ב'ינטורוזו קון מונג'ה אליגריאה אי גראן פלאזיר אי די גוזו גוזארימוס איל פאלאסייו
דילה סינסיאה גלורייוזו לה ליי
סאנטה אי דאד'ה דיל דייו דיפרינדירימוס קונסו פ'ירמאמינטו נואיסטרה ב'יד'ה פאסארימוס איל קלארו אי לוזייו איסטוד'ייו קונטינו ארימוס אין סו
לוז סאנטה קון דיריג'ידאד קאמינארימוס אנדימוס נוס קון
גראן אמור מאנוס קון מאנוס
קירידוס אמיגוס
פ'יאיליס אי בואינוס אירמאנוס קון פ'ואירסה די
לה ליי איסטימאד'ה ביב'וס
אי סאנוס אי אשימור (?) די איל דייו אלטו סירימוס סירקאנוס פאדרי פיאדוזו די טודוס לוס מאליס
גואדראמוס קון ב'ידאס לארגאס אי בינדיגאס אינגראסייאמוס אלה פ'ראגואה דיטו פאלאסייו אסירקאמוס אי אה
איל גוסטו טו אונטאדו פריסטו מאנדאמוס. תרגום עברי נְשַׁבֵּחַ
לָאֵל הַגָּדוֹל וְרַב הָרַחֲמִים שֶׁהִגִּיעָנוּ
לִזְמַנִּים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים בְּרֹב
שִׂמְחָה וְנָחַת-רוּחַ גְּדוֹלָה מִתְעַנְּגִים בְּהֵיכָל
הַדַּעַת הָרָם וְנֶאְדָּר נִרְוֶה דּוֹדִים בַּתּוֹרָה
הַקְּדוֹשָׁה הַנְּתוּנָה מִיָּד הָאֵל נֶהֱגֶה תָּמִיד בִּבְרִיתוֹ
הַכְּרוּתָה עִמָּנוּ כָּל חַיֵּינוּ נַתְמִיד, תּוֹרָתוֹ,
בְּהִירָה וּמְאִירָה, מוּלֵנוּ נַעֲמִיד בְּאוֹרוֹ
הַקָּדוֹשׁ בִּצְדָקָה אֶת רַגְלֵינוּ נַצְעִיד. בְּאַהֲבָה
רַבָּה תָּמִיד נִצְעַד יַחְדָּו יָד בְּיָד, רֵעִים
יְקָרִים וְנֶאֱמָנִים, בְּאַחֲוָה נְאֻחַד. בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנִּכְבָּדָה
בְּרִיאִים נִהְיֶה לָעַד נִשְׁאַף
קִרְבַת אֵל עֶלְיוֹן וְיִשְׁמְרֵנוּ, בַּל נֻחְרַד. אָב
רַחוּם וְרַחְמָן מִכָּל רָעָה תִּשְׁמְרֵנוּ בְּחַיִּים
אֲרֻכִּים תְּבָרְכֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְבִנְיָן
דְּבִיר הֵיכָלְךָ מְהֵרָה תְּקָרְבֵנוּ וּשְׁלַח לָנוּ חִישׁ
מַהֵר אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. |
