חזרה לדף השער

חזרה לרשימת המאמרים

כתבי יד ודפוסים נדירים

קופלאס על פרעה הרשע *

ד"ר אבנר פרץ

בין הספרים שבדפוס לבין כתבי היד נמצא גם סוג שלישי של פרסומים בלאדינו המגיעים לידינו ואשר חשיבות רבה בהם לחקר השפה ותרבותה, כוונתנו לדפוסים הליטוגרפיים. דורות רבים אחרי המצאת הדפוס המשיכו אנשים להעתיק ספרים וקבצים בכתב יד. בין היתר, היו מעתיקים מקצועיים שהיו מכינים פנקסים של פיוטים - בעברית ולאדינו - לשימוש עצמי ולשימושם של חזנים ופייטנים וסתם חובבי פיוט. נהוג היה להעניק פנקס כזה (אשר כונה ג'ונאק) לחתנים כמתנת נישואין. זמינותו של הדפוס הליטוגרפי אפשרה למעתיק כזה להפיק בבת אחת מספר מוגבל של עותקים (לעומת דפוס רגיל). הוא היה כותב את הטקסט בכתב ידו על גבי יריעות מיוחדות, שמהן שוכפל הספר ונכרך אחר כך כפנקס. מבחינת מראיתו, נראה פנקס כזה ככתב יד לכל דבר (פרט לגוון הכחלחל המיוחד של הכתוב). סארייבו שבבוסניה הייתה מקום שבו הרבו להשתמש בטכניקה זו.

ברשותו של ידידנו אליעזר פאפו מצוי פנקס פזמונים כזה, שהועתק (לפי הרשום בשער) בידי יוסף בן אליהו חאבילייו בשנת 5661 (תרס"א) (1901) בסאראיי (סארייבו). איננו יודעים על עותק נוסף של פנקס משוכפל זה. צילומים של הפנקס שברשות אליעזר פאפו נמצאים מלבד בספרית מכון מעלה אדומים, גם בספריה הלאומית ובספרית מכון בן צבי.

למרות שמדובר כאן בפנקס מאוחר יחסית, מצוי בו חומר עשיר ומגוון, בעיקר בכל האמור בקופלאס ופיוטים בלאדינו. הפנקס מונה 99 עמודים + 4 עמודי תוכן עניינים. החל מעמוד 62 כל החומר הוא בלאדינו. אני מקווה להביא תיאור מפורט של תכולת הפנקס החשוב הזה באחד הגיליונות הבאים של "אקי ירושלים". לפי שעה אני מבקש להציג לפני קוראינו קופלאס מעניינות על לידת משה רבנו, המופיעות בפנקס.

על גדולתו של משה ופרקים שונים בחייו יש בידינו קופלאס ופיוטים אחדים בלאדינו (בין היתר: התגלות אלהים מתוך הסנה וקבלת השליחות; יציאת מצרים וקריעת ים סוף; עלייתו לשמים וקבלת התורה). המיוחד בשיר שלפנינו הוא עיסוקו בלידת משה וההקבלה החזקה שיש בעניין עם הקופלאס על הולדת אברהם (שגרסה אחת שלהן הבאנו בגיליון הקודם של אקי ירושלים). ההקבלה הזו מוצאת ביטויה בדמות השלילית העומדת במרכז שני השירים: בשיר על אברהם זהו המלך נמרוד, החוזה בכוכבים את הולדת אברהם וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת אימו של אברהם ללדת אותו במערה ולהפקירו שם לחסדי אלהים. מכאן ואילך עוסק השיר בהצלתו הפלאית של אברהם.

בשיר על משה המונח עתה לפנינו, הרשע הוא המלך פרעה. הוא חוזה בכוכבים את הולדת משה וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת אימו להסתירו. האחות מרים מניחה אותו בתיבה (שימו לב לחילופין בין "ארקה" ל"בארקה" בתוך השיר) ומוסרת אותו לחסדי אלהים. מכאן ואילך מתואר נס הצלתו של משה. שימו לב לכוח הריפוי הפלאי שבידי התינוק: בת פרעה שולחת את ידה אל התיבה ונרפאת ממכתה (עניין זה נזכר במקורות מדרשיים שונים בין היתר בילקוט שמעוני). כתוצאה מכך היא מחליטה להציל את התינוק ולגדלו. פלא נוסף הוא סירובו של התינוק לינוק משדי אשה זרה שאינה אימו יולדתו. בת פרעה נקראת כאן "הגר" כשם פילגשו של אברהם. גם זה פרט ראוי לציון הקושר את שתי העלילות. המקור לזיהוי הזה הוא בדברי רבי שמעון בר יוחאי בבראשית רבא. הוא קובע שם שהגר פילגש אברהם הייתה בתו של פרעה. אולם בשום מקום במקורות לא מצאנו שבת פרעה שבזמן משה נקראה גם היא הגר.

איזה משתי העלילות הושפעה מן השנייה? הרושם הוא שעלילת לידת משה בקופלאס שלפנינו הושפעה במפורש מעלילת לידת אברהם ונבנתה במתכונתה. פרעה מוקף היה, לפי המסופר בתורה בחרטומים (מכשפים), אך עליו עצמו לא מצאנו במקורותינו שהיה חוזה בכוכבים. גם אין במקורות המדרשיים רמז על כך שפרעה הוזהר בדרך כלשהי מפני לידתו הצפויה של משה. המשונה מכל הוא שהקופלאס שלנו קושרות את גזירת פרעה על הזכרים בחשש מפני לידת משה. והרי לפי המסופר בתורה הגזירה הזו יצאה בשל פחדו של פרעה מפני התרבות בני ישראל. כל הפרטים האלה נשאבים מתוך עלילת אברהם ונמרוד, המיוסדת על המקורות המדרשיים ואשר מצאה ביטויה בקופלאס על לידת אברהם.

על היותן של הקופלאס שלפנינו שיר מזומר מעיד הפזמון החוזר המופיע אחרי כל מחרוזת (בדומה לפזמון "אברהם אבינו פאדרי קירידו" וכו' בקופלאס על הולדת אברהם). סך הכל לפנינו עדות נוספת לעושרה של ספרות הקופלאס והמגוון הרחב של תיאורים מחיי גיבורי האומה המופיעים בהן.

קאנטיגה פור פרעה הרשע	Kantiga por Par'o 'harasha
פרעה קומו אירה איסטריירו, סאלייו לה נוג'י אל סירינו,	Par'o komo era estreyero, salio la noche al sereno,
אין לה סו איסטרייריאה אינדיב'ינו	en la su estreyeria endivino
קי אב'יאה די נאסיר משה	ke avia de naser Moshe
ריחמידור די ישראל.	rehmidor de Israel.
סאלגה לה לונה, סאלגה איל סול,	Salga la luna, salga el sol,
סאלגה איל מאל די לוס ג'ידייוס.	salga el mal de_los djudios.
סאלגה לה לונה, סאלגה משה	Salga la luna, salga Moshe,
סאלגה איל מאל די ישראל.	salga el mal de Israel.
פריגון סאלייו פור טודאס לאס סיב'דאדיס:	Pregon salio por todas las sivdades:
טודו איז'ו קי נאסייסי אל נאסיר אפ'וגאסי,	Todo ijo ke nasiese al naser afogase
אי טודה איז'ה קי נאסייסי	i toda ija ke nasiese
אל נאסיר אבידיגואסי.	al naser abediguase.
סאלגה לה לונה ...	Salga la luna ...
לאס קומאדריס קומו איראן ג'ודייאס	Las kumadres komo eran djudias,
אייאס דיל דייו טימיאן ריסיב'ייאן איז'וס אי איז'אס,	eyas del Dio temian, resivian ijos i ijas -
אינטרימידייו נאסייו משה	entremedio nasio Moshe,
ריחמידור די ישראל.	rehmidor de Israel.
סאלגה ...	Salga ...
סו אירמאנה לה נביאה אונה בארקה אריאה	Su ermana la nevia una barka le aria,
פור אדיינטרו אי פור אחואירה לה אינפיזארייאה	por adientro i por ahuera la enpezaria,
פארה מיטיר אה משה	para matar a Moshe
ריחמידור די ישראל.	rehmidor de Israel.
סאלגה ...	Salga ...
לה איז'ה די פרעה הגר	La ija de Par'o Hagar
אל רייו סי פ'ואי א_לאב'אר,	al rio se fue a_lavar,
מיטייו לה מאנו אין לה ארקה	metio la mano en la arka -
סי סאנו די סו מכה.	se sano de su maka.
[סאלגה ...]	[Salga ...]
-פואיס קי די מי מכה איסקאפי	-Pues ke de_mi maka eskapi,
דיל רייו טי קיטי,	del rio yo te kiti'
טי מיטירי איל נומברי משה	te metere el nombr Moshe
ריחמידור די ישראל.	rehmidor de Israel.
[סאלגה ...]	]Salga ...]
לה איז'ה די פרעה הגר	La ija de Par'o Hagar
און פריגון מאנדו איג'אר:	un pregon mando echar:
טודה מוז'יר קי אליג'אסי	Toda mujer ke alechase,
קי ב'ינגה א_דאר טיטה אה משה	ke venga a_dar teta a Moshe,
(קי ב'ינגה טיטה אה משה)	(ke venga teta a Moshe) rehmidor de Israel.
[סאלגה ...]	[Salga ...]
משה קומו אירה ג'ידייו	Moshe komo era djidio,
נון קיז'ו טיטאר די גוי,	non kijo tetar de goy
סינון די_לה סו מאדרי	sinon de_la su madre
קי לה סו מאדרי לו פארייו.	ke la su madre lo pario.
[סאלגה ...]	[Salga ...]
משה קומו אירה נביא	Moshe komo era navi,
נון קיז'ו טיטאר די מצרי	non kijo tetar de mitsri
סינו די סו מאדרי	sinon de_la su madre
קי לה סו מאדרי לו פארייו.	ke la su madre lo pario.
סאלגה לה לונה, סאלגה איל סול,	Salga la luna, salga el sol,
סאלגה איל מאל די לוס ג'ידייוס.	salga el mal de_los djudios.
סאלגה לה לונה, סאלגה משה	Salga la luna, salga Moshe,
סאלגה איל מאל די ישראל.	salga el mal de Israel.

* נדפס באקי ירושלים 65