כתבי יד
ודפוסים נדירים קופלאס
על פרעה הרשע * ד"ר אבנר פרץ בין הספרים שבדפוס לבין כתבי היד נמצא גם סוג
שלישי של פרסומים בלאדינו המגיעים לידינו ואשר חשיבות רבה בהם לחקר השפה
ותרבותה, כוונתנו לדפוסים הליטוגרפיים. דורות רבים אחרי המצאת הדפוס המשיכו
אנשים להעתיק ספרים וקבצים בכתב יד. בין היתר, היו מעתיקים מקצועיים שהיו מכינים
פנקסים של פיוטים - בעברית ולאדינו -
לשימוש עצמי ולשימושם של חזנים ופייטנים וסתם חובבי פיוט. נהוג היה
להעניק פנקס כזה (אשר כונה ג'ונאק) לחתנים כמתנת נישואין. זמינותו של הדפוס
הליטוגרפי אפשרה למעתיק כזה להפיק בבת אחת מספר מוגבל של עותקים (לעומת דפוס
רגיל). הוא היה כותב את הטקסט בכתב ידו על גבי יריעות מיוחדות, שמהן שוכפל הספר
ונכרך אחר כך כפנקס. מבחינת מראיתו, נראה פנקס כזה ככתב יד לכל דבר (פרט לגוון
הכחלחל המיוחד של הכתוב). סארייבו שבבוסניה הייתה מקום שבו הרבו להשתמש בטכניקה
זו. ברשותו של ידידנו אליעזר פאפו מצוי פנקס
פזמונים כזה, שהועתק (לפי הרשום בשער) בידי יוסף בן אליהו חאבילייו בשנת 5661
(תרס"א) (1901) בסאראיי (סארייבו). איננו יודעים על עותק נוסף של פנקס
משוכפל זה. צילומים של הפנקס שברשות אליעזר פאפו נמצאים מלבד בספרית מכון מעלה
אדומים, גם בספריה הלאומית ובספרית מכון בן צבי. למרות שמדובר כאן בפנקס מאוחר יחסית, מצוי
בו חומר עשיר ומגוון, בעיקר בכל האמור בקופלאס ופיוטים בלאדינו. הפנקס מונה 99
עמודים + 4 עמודי תוכן עניינים. החל מעמוד 62 כל החומר הוא בלאדינו. אני מקווה
להביא תיאור מפורט של תכולת הפנקס החשוב הזה באחד הגיליונות הבאים של "אקי
ירושלים". לפי שעה אני מבקש להציג לפני קוראינו קופלאס מעניינות על לידת
משה רבנו, המופיעות בפנקס. על גדולתו של משה ופרקים שונים בחייו יש
בידינו קופלאס ופיוטים אחדים בלאדינו (בין היתר: התגלות אלהים מתוך הסנה וקבלת
השליחות; יציאת מצרים וקריעת ים סוף; עלייתו לשמים וקבלת התורה). המיוחד בשיר
שלפנינו הוא עיסוקו בלידת משה וההקבלה החזקה שיש בעניין עם הקופלאס על הולדת
אברהם (שגרסה אחת שלהן הבאנו בגיליון הקודם של אקי ירושלים). ההקבלה הזו מוצאת
ביטויה בדמות השלילית העומדת במרכז שני השירים: בשיר על אברהם זהו המלך נמרוד,
החוזה בכוכבים את הולדת אברהם וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת
אימו של אברהם ללדת אותו במערה ולהפקירו שם לחסדי אלהים. מכאן ואילך עוסק השיר
בהצלתו הפלאית של אברהם. בשיר על משה המונח עתה לפנינו, הרשע הוא
המלך פרעה. הוא חוזה בכוכבים את הולדת משה וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה
מכך נאלצת אימו להסתירו. האחות מרים מניחה אותו בתיבה (שימו לב לחילופין בין
"ארקה" ל"בארקה" בתוך השיר) ומוסרת אותו לחסדי אלהים. מכאן
ואילך מתואר נס הצלתו של משה. שימו לב לכוח הריפוי הפלאי שבידי התינוק: בת פרעה
שולחת את ידה אל התיבה ונרפאת ממכתה (עניין זה נזכר במקורות מדרשיים שונים בין
היתר בילקוט שמעוני). כתוצאה מכך
היא מחליטה להציל את התינוק ולגדלו. פלא נוסף הוא סירובו של התינוק לינוק משדי
אשה זרה שאינה אימו יולדתו. בת פרעה נקראת כאן "הגר" כשם פילגשו של אברהם.
גם זה פרט ראוי לציון הקושר את שתי העלילות. המקור לזיהוי הזה הוא בדברי רבי
שמעון בר יוחאי בבראשית רבא. הוא קובע שם שהגר פילגש אברהם
הייתה בתו של פרעה. אולם בשום מקום במקורות לא מצאנו שבת פרעה שבזמן משה נקראה
גם היא הגר. איזה משתי העלילות הושפעה מן השנייה?
הרושם הוא שעלילת לידת משה בקופלאס שלפנינו הושפעה במפורש מעלילת לידת אברהם
ונבנתה במתכונתה. פרעה מוקף היה, לפי המסופר בתורה בחרטומים (מכשפים), אך עליו
עצמו לא מצאנו במקורותינו שהיה חוזה בכוכבים. גם אין במקורות המדרשיים רמז על כך שפרעה הוזהר בדרך כלשהי מפני לידתו
הצפויה של משה. המשונה מכל הוא שהקופלאס שלנו קושרות את גזירת פרעה על הזכרים
בחשש מפני לידת משה. והרי לפי המסופר בתורה הגזירה הזו יצאה בשל פחדו של פרעה
מפני התרבות בני ישראל. כל הפרטים האלה נשאבים מתוך עלילת אברהם ונמרוד, המיוסדת
על המקורות המדרשיים ואשר מצאה ביטויה בקופלאס על לידת אברהם. על היותן של הקופלאס שלפנינו שיר מזומר
מעיד הפזמון החוזר המופיע אחרי כל מחרוזת (בדומה לפזמון "אברהם אבינו פאדרי
קירידו" וכו' בקופלאס על הולדת אברהם). סך הכל לפנינו עדות נוספת לעושרה של
ספרות הקופלאס והמגוון הרחב של תיאורים מחיי גיבורי האומה המופיעים בהן.
*
נדפס באקי ירושלים 65 |