ח ד ש !
ספר חדש בהוצאת מכון מעלה אדומים
דעת לנבון
לקט מעם לועז
בראשית
מוגש בכבוד ויקר
ליצחק נבון
הנשיא החמישי
לישראל
ויושב ראש הרשות
הלאומית לתרבות הלאדינו
ליקט וערך
אבנר פרץ
הספר מכיל לקט מייצג
של מעם לועז בראשית מאת יעקב כולי. הלקט מוצג דף-מול דף, מצד אחד הטקסט המקורי
באותיות עבריות מרובעות (מחולק לפסקאות ומפוסק) ומן הצד השני תעתיק לאטיני. הספר
מלווה בגלוסאר ומפתחות.
|
מנחה
בכבוד ויקר ליצחק
נבון הנשיא
החמישי לישראל ויושב
ראש הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו אבוא בגבורות -
במלים האלה פותח גדול היוצרים בתחום התרבות התורנית בלאדינו, ר' יעקב כולי, את
מפעלו המונומנטלי ה'מעם לועז'. בהגיע מכובדנו ויקירנו מר יצחק נבון לגבורות,
החליטו ידידיו ומוקיריו לכבדו במפעל מיוחד במינו: הוצאה של לקט נבחר מתוך ה'מעם
לועז' כדי שיוכלו תלמידים ושוחרי השפה ותרבותה להתוודע אל היצירה הנפלאה הזו
במהדורה מודרנית ומאירת עיניים ובלשון המקור - מתוך כך נימצא קושרים ומחברים בין
שני "בעלי הגבורות" בשדה הלאדינו ומותחים קווים מקבילים בין יעקב כולי
הבא בגבורות אל שדה היצירה בלאדינו ופותח בה אופקים חדשים, לבין יצחק נבון שנטל
עליו, סמוך להגיעו לגבורות, את הנהגת המהלך החדש לתחיית הלאדינו בדורנו. יעקב כולי (1732-1689) הגיע אל העשייה
בלאדינו במחצית גיל גבורות. הוא לא גילה אז את הלאדינו, השפה שגורה הייתה על פיו
מילדות, אך הוא חולל תפנית רבתי במעמדה כשפת יצירה ותרבות. בבואו אל הלאדינו,
הביא עימו מטען רב רושם. לבד מכישרונו, רוחב דעתו והשכלתו
התורנית העצומה, עמדה לו זכות אבות: יליד ירושלים, בן לשושלת רבנים. זקנו, אבי
אמו, ר' משה ן' חביב מגדולי חכמי ירושלים, ראש ישיבה ו'ראשון לציון'. גדולה מזכות אבותיו היא זכות רבותיו.
יעקב כולי זכה ליצוק מים על ידיו של גדול הדור, ר' יהודה רוזאניס, "התלמודי
הגדול והאחרון, לגאוני תורת ההלכה בארצות הקדם". בימינו היינו מכנים איש כזה
"אחרון הנפילים וענקי הרוח". יעקב כולי נעשה תלמידו המובהק. עם מותו
של יהודה רוזאניס ב-1627, נתנו זקני תלמידי החכמים עיניהם ביעקב כולי בן ה-38,
בן משק ביתו ותלמידו המובהק, והטילו עליו את המשימה האדירה של קיבוץ, ההדרה
ועריכה של כתבי רבו. בכך הכירו בו כממשיך המובהק של הענק ונתנו על שכמו את
נשיאות החבורה. שלוש שנים שקד כולי על המלאכה, תוצאת עבודתו היא ספר 'משנה למלך'
- נושא הכלים המובהק של 'משנה תורה' לרמב"ם. בסיום העבודה המונומנטאלית הזו, עושה
יעקב כולי תפנית מדהימה ומרתקת ועובר לכתיבה בלשון העם, הלאדינו, הוגה ומעמיד
בשנה וחצי האחרונות לחייו את היסודות והתשתית למפעל ה'מעם לועז'. בבואו להגדיר
את מפעלו, מכנהו כולי בשם "מאסף לכל המחנות". במלים אלה הוא מגלה
יומרה רמבמי"ת. מתווספת עליה תעוזה רבה של חילוף הלשון – החלפת העברית
בלאדינו, שפת העם. זוהי מגמה דמוקרטית מובהקת המבקשת לחזור ולעשות את התורה כולה
נחלת העם כולו. כולי, אינו מתנצל על כך אלא בא בגבורות. ומבעל גבורות אחד אל משנהו, יקירנו
יצחק נבון. כמו כולי, אין יצחק נבון מגלה את הלאדינו עתה. על בעל ה"בוסתן
הספרדי" אי אפשר לומר כי נגלתה לו הלאדינו לפתע. כמו כולי, מביא עימו נבון
אל שדה העשייה בלאדינו את כישרונו, רוחב דעתו השכלתו הרחבה, סמכותו ומנהיגותו,
ואנו, חבורת הפעילים בשדה הלאדינו מוצאים עצמנו נשכרים, מתפעמים וזוקפים ראש
בגאווה. גם ייחוס אבות מביא עימו יצחק נבון,
ותעיד אחותו, מזל ליננברג, ההיסטוריונית המשפחתית, על רבנים וגדולי תורה
בירושלים ומחוצה לה הזורחים בשמי המשפחה ולא על 'ראשון לציון' אחד, אלא על כמה
וכמה שהעמידה המשפחה מקרבה. וגם אצל נבון גדולה לא פחות מזכות
אבותיו, זכות רבותיו. כי גם הוא זכה מצעירותו ליצוק מים על ידי גדול הדור, אחרון
הנפילים בתולדות הציונות והתחייה, דוד בן גוריון. כנאמן למורשת רבו ומורו,
וכממשיך דרכו, העפיל נבון לנכבדה שבמשרות. בחירתו לנשיא החמישי של ישראל הייתה
מקור גאווה והזדהות לפסיפס שבטי ישראל שמצאו על הכס הנכבד נציג אותנטי ומייצג
נאמן. והנה, סמוך להגיעו לגבורות, נעתר נבון
וקיבל עליו להתייצב בראש הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. לנגד עינינו מסתמנים
קווי המתאר לפעולתה של הרשות הצעירה, כפי שהתווה אותם נבון: התפרסות משולבת על
מגוון רחב של נושאים, תוך זיהוי של מוקדים חשובים שמהם ניתן להפיח רוח בלשון
הרדומה ותרבותה; איזון נכון בין פעילות אקדמית ומחקרית, לבין פעולות הנחלה עממית
ובין אלה ליצירה מקורית וביצוע. בהנהגתו והכוונתו הולך ונבנה כאן מודל חיקוי
לטיפול במורשת שבטית רבת פנים ומורכבת, כחלק מן הפלורליזם התרבותי שישראל מנסה
לחתור אליו בשנים האחרונות. הופעת הספר הזה הינה הזדמנות עבור ידידים,
מוקירים ושותפים לדרך, לברך את יצחק נבון באריכות ימים פורייה ומפרה, להגביר
חיילים במערכות הלאדינו. |
מחיר הספר: 130 ₪