|
צ. תפז.
מעשה באדם שאמר לאשתו: קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך
לרבי יהודה ולר' שמעון. ר' יהודה טעם; אמר: קל וחומר, ומה לעשות שלום בין איש
לאשתו אמרה תורה: "שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק",
ואני – על אחת כמה וכמה; ר' שמעון לא טעם, אמר: ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז
שמעון ממקומו; ועוד, כדי שלא יהיו רגילים בנדרים.
פירושים:
קונם – לשון נדר
שאי את נהנית לי – שאין את נהנית
ממני.
שמי שנכתב וכו' – במים המאררים שמשקין את
הסוטה מוחקין פסוק בתורה, שהזכר שם שמו של הקב"ה.
בני אלמנה – כלומר ימות הבעל ותהא
היא אלמנה ואחר כך ימותו בניה.
ולא יזוז שמעון ממקומו –
לטעום תבשילה, שאין זה לפי כבודו.
|
מקורות
ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך
לרבי יהודה ולר"ש, ר' יהודה טעים, אמר: ק"ו, ומה לעשות שלום בין
איש לאשתו – אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני –
על אחת כמה וכמה; ר"ש לא טעים, אמר: ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון
ממקומו, ועוד, כי היכי דלא לתרגלי למינדר.
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סו עמוד ב
|
|