חזרה לדף הראשי

 

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

 

 

צ. תפז.

מעשה באדם שאמר לאשתו: קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולר' שמעון. ר' יהודה טעם; אמר: קל וחומר, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה: "שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק", ואני – על אחת כמה וכמה; ר' שמעון לא טעם, אמר: ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו; ועוד, כדי שלא יהיו רגילים בנדרים.

 

פירושים:

קונם – לשון נדר

שאי את נהנית לי – שאין את נהנית ממני.

שמי שנכתב וכו' – במים המאררים שמשקין את הסוטה מוחקין פסוק בתורה, שהזכר שם שמו של הקב"ה.

בני אלמנה – כלומר ימות הבעל ותהא היא אלמנה ואחר כך ימותו בניה.

ולא יזוז שמעון ממקומו – לטעום תבשילה, שאין זה לפי כבודו.

 

מקורות 

ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולר"ש, ר' יהודה טעים, אמר: ק"ו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו – אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני – על אחת כמה וכמה; ר"ש לא טעים, אמר: ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו, ועוד, כי היכי דלא לתרגלי למינדר.

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סו עמוד ב

 

 

מדרש  [י.פ]