|
פח. תפז.
המדיר
את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה רחים ותנור
– יוציא ויתן כתֻבה, מפני שמשיאה שם רע בשכנותיה;
וכן היא שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה, רחים
ותנור, ושלא תארֹג בגדים נאים לבניו – תצא שלא
בכתֻבה, מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו.
פירושים:
המדיר
– נותן עליה נדר, משביע.
רחים ותנור – המטולטלים.
יוציא
ויתן כתובה –
אם היא רוצה להתגרש על כך, כופין אותו לגרשה ולשלם
את כתובתה.
שמשיאה –
מטיל ונותן עליה.
|
מקורות
המדיר את אשתו וכו'. בשלמא לבית המשתה – או שתהא
ממלאה ומערה לאשפה. ותיעביד! א"ר
יהודה אמר שמואל: שתמלא ונופצת. במתניתא תנא: שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה. בשלמא לשמואל, משום הכי יוציא ויתן
כתובה, אלא למתניתא, מאי נפקא לה מינה? תיעביד! אמר רבה בר בר חנה
אמר רבי יוחנן: מפני שנראית כשוטה. אמר רב כהנא: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור - יוציא ויתן
כתובה, שמשיאה שם רע בשכינותיה. תניא נמי הכי: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה ריחים ותנור - יוציא ויתן
כתובה, מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה; וכן היא
שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים
ותנור, ושלא תארוג בגדים נאים לבניו - תצא שלא בכתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עא
עמ' ב עד דף עב עמ' א
|
פט.
תפז.
ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הֲנָיָה, והכניסוה לבית ר' ישמעאל
וְיִפּוּהָ, אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת? אמר לו: לאו, והתירה ר' ישמעאל.
באותה שעה בכה ר'
ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מְנַוַּלְתָּן.
שנו: שן תותבת היתה לה ועשה לה רבי ישמעאל שן של זהב משלו.
כשמת רבי ישמעאל, היו
בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה!
פירושים:
שן
תותבת – שן עשויה שהושיבו במקום השן שנפלה.
|
מקורות
משנה. פותחין לאדם בכבוד עצמו
ובכבוד בניו, אומרים לו: אילו היית יודע שלמחר אומרין
עליך כך היא ווסתו של פלוני מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהו
אומרין בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו
להתגרש, ואמר: אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר - ה"ז
מותר. קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה,
קצרה והרי היא ארוכה - מותר בה, לא מפני שהיא כעורה ונעשת
נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת
ארוכה, אלא שהנדר טעות. ומעשה
באחד שנדר מבת אחותו הנייה, והכניסוה לבית ר'
ישמעאל וייפוה, אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת? אמר לו: לאו, והתירה ר'
ישמעאל. באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת ר' ישמעאל, היו בנות ישראל נושאות קינה
ואומרות: בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה; וכן הוא אומר בשאול: בנות
ישראל על שאול בכינה (שמואל ב' א).
גמרא. מעשה לסתור? חסורי מחסרא והכי קתני, ר' ישמעאל
אומר: אפילו כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת
ארוכה; מעשה באחד שנדר מבת אחותו, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו'.
תנא: שן תותבת היתה לה, ועשה לה רבי ישמעאל שן של זהב משלו. כי שכיב
רבי ישמעאל, פתח עליה ההוא ספדנא הכי: בנות ישראל
על ר' ישמעאל בכינה, המלבישכן
וכו'.
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סו עמודים א-ב
|
|