|
פב.
תפו: רב רחומי היה
לומד תורה לפני רבא במחוזא, והיה רגיל לבוא לביתו בערב
יום כפורים. פעם אחת משכו תלמודו. היתה אשתו מצפה
לו: עכשו בא, עכשו בא –
ולא בא. חלשה דעתה ונשרה דמעה מעינה. היה יושב על הגג, נשבר הגג תחתיו – ומת.
פירושים:
משכו תלמודו – נמשך אחרי תלמודו.
ונשרה – נפלה.
|
מקורות
הספנים
– אחת לששה חדשים, דברי ר' אליעזר. אמר רב ברונא אמר
רב: הלכה כר"א. אמר רב אדא
בר אהבה אמר רב: זו דברי ר' אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לת"ת ב' וג' שנים
שלא ברשות. אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו. כי הא דרב רחומי
הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא, הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי.
יומא חד משכתיה שמעתא, הוה
מסכיא דביתהו השתא אתי
השתא אתי, לא אתא, חלש דעתה אחית
דמעתא מעינה, הוה יתיב
באיגרא, אפחית איגרא מתותיה
ונח נפשיה.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סב עמוד ב
|
|