חזרה לדף הראשי

 

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

 

 

מט. תפד. מעשה בריבה אחת שהיה אביה חבר לנגוי והיו אוכלים ושותים ומטיבים את לבם. אמר לו אותו הגוי לאביה: תנה את בתך לבני לאשה [אמר לו: הן. שמעה הריבה] והחרישה בדבר עד שהגיע זמן חֻפתה. כון שהגיע זמן חפתה עלתה לגג ונפלה ומתה.

 

פירושים:

בריבה – בנערה.

 

מקורות 

מעשה בברתא אחת שהיה אביה חביב לגוי, והיו אוכלין ושותין ומטיבין את לבם, ואמר לו אותו הגוי לאביה, תנה את בתך לבני לאשה, והחרישה לו בדבר עד שהגיע זמן חופתה, כיון שהגיע זמן חופתה עלתה לגג ונפלה ומתה, יצתה בת קול ואמרה, עליך הכתוב אומר, מספר את רובע ישראל (במדבר כ"ג י'). וכשנתנבא בלעם בן בעור כל אותן טובות ונחמות על ישראל, בכה בלבבו ואמר, תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו (במדבר כ"ג), מלמד שנתאוה בלעם הרשע למיתתו של משה ואהרן ואמר, אם מת אני על מיטתי, הריני כמשה ואהרן, ואם לאו, איני כמשה ואהרן.

אליהו רבה (איש שלום) פרשה יט

  

מי מנה עפר יעקב כמה עפרים יש בהן בישראל ועוסקין בדברי תורה שנאמר או לעופר האילים, כמה נערים יש בהן בישראל שהן בחותמיהן עד שהן נכנסין (לבית עולמן) [לחופתן], כמה נערות בתולות יש בהן בישראל שהן בחותמיהן עד שעה שהן נכנסות לבית חופתן, מעשה בריבה אחת שהיה אביה חבר לנכרי והיו אוכלין ושותין ומטיבין את לבן, אמר אותו הנכרי לאביה תנה את בתך לבני לאשה [והתרצה לו אביה והרגישה הבת בדבר] והחרישה בדבר עד שהגיע זמן חופתה ועלתה לגג ונפלה ומתה, יצתה בת קול ואמרה לה עליך הכתוב אומר ומספר את רובע ישראל, דרש (רבא) [ר' אבהו] מאי דכתיב מי מנה עפר יעקב וגו' מלמד שיושב הקב"ה ומונה רבעיותיהן של ישראל ואומר מתי תבא טפה שהצדיק נוצר ממנה, ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע אמר מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יציץ בדבר זה, מיד נסמית עינו היינו דכתיב ונאם הגבר שתם העין, מי מנה עפר יעקב מי יוכל למנות מצות שהן עושין בעפר, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו לא תזרע כרמך ואסף איש טהור את אפר הפרה שלש שנים יהיה לכם ערלים ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן, ומספר את רובע ישראל הרביעית שלהם, מי יוכל למנות אוכלוסין שיצאו מתוכן שהן חוטפות ומחבבות את המצות שנאמר ותאמר לה המעט קחתך את אישי, הנה אמתי בלהה בא אליה, ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה:

ילקוט שמעוני תורה פרשת בלק רמז תשסו