ע. תפו. רב הייתה אשתו מצערתו. כשאמר לה: עשי
לי עדשים – עשתה לו פולים; פולים – עשתה לו עדשים. כשהגדיל חיא בנו, היה מהפך לה
[דברי אביו]. אמר רב לבנו: השביחה אמך. אמר לו: "אני הוא שהפכתי לה [את
דבריך]." אמר לו: "זוהי שאומרין הבריות: היוצא ממך – מלמדך חכמה. אף
על פי כן, לא תעשה כך, שנאמר: "למדו לשונם דבר שקר" (ירמיהו פרק ט
פסוק ה).
פרשנות:
עדשים – תבשיל של עדשים.
היה מהפך לה – כדי שתעשה היא להיפך
ויהא כרצון אביו.
מקורות
רב הוה מיפטר מרבי חייא, אמר ליה: רחמנא ליצלך ממידי דקשה
ממותא. ומי איכא מידי דקשה ממותא? נפק דק ואשכח: ומוצא אני מר ממות את האשה
וגו' (קהלת ז). רב הוה
קא מצערא ליה דביתהו, כי אמר לה עבידי לי טלופחי – עבדא ליה חימצי, חימצי –
עבדא ליה טלופחי. כי גדל חייא בריה, אפיך לה. אמר ליה: איעליא לך אמך! אמר
ליה: אנא הוא דקא אפיכנא לה. אמר ליה, היינו דקא אמרי אינשי: דנפיק מינך
טעמא מלפך, את לא תעביד הכי, שנאמר: למדו לשונם דבר שקר העוה וגו' (ירמיהו
ט).
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד א
|
תרגום עברי (על פי שטיינזלץ)
רב היה נפרד מר' חייא [שהיה דודו ורבו. כאשר חזר
מארץ ישראל לבבל] אמר לו [ר' חייא]: "הרחמן יצילך מדבר שקשה
ממוות." [ותהה רב]: והאם יש דבר שקשה ממוות?" יצא, דקדק [במקראות]
ומצא [את הכתוב]: "ומוצא אני מר ממות את האשה" (קהלת ז, כו). [וזה
שרמז לו ר' חייא, וכך אירע לו]:
רב הייתה מצערת אותו אשתו; כאשר היה אומר לה:
"עשי לי עדשים", הייתה עושה לו חומצה. [כשהיה אומר לה: "עשי
לי] חומצה", הייתה עושה לו עדשים. כאשר גדל חייא בנו, היה הופך לה
[והיה אומר לאמו בשם אביו, היפוך הדברים שהוא רוצה, ואז היה אביו מקבל
כרצונו]. אמר לו [רב לחייא בנו]: "השתפרה לך [כלפיך], אמך." אמר
לו: "אני הוא שהופך לה [את דבריך]." אמר לו: "זהו שאומרים
אנשים [בפתגם מקובל]: היוצא ממך – דעת מלמדך, [שכן אני עצמי הייתי צריך
לעשות זאת, אבל] אתה אתה אל תעשה כך [עוד], שנאמר: "למדו לשונם דבר שקר
העוה וגומר (ירמיהו ט, ה) [שאם אתה אומר זאת בשמי – שקר הוא]."
|
|