חזרה לדף הראשי

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

עא. תפו. כעור לאיש להיות מהלך אחר האשה.

מקורות

ותקם רבקה ונערותיה וגו' א"ר לוי שכן דרך הגמלים גדלים במזרח, רבנן אמרי מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כך העמידה רבקה צדיק ורשע, ותלכנה אחרי האיש, שכעור לאיש להיות מהלך אחר האשה, ויצחק בא מבוא, אתא ממיתא, ולהיכן הלך, באר לחי רואי, הלך להביא את הגר אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני, ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב אין שיחה אלא תפלה שנאמר תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו (תהלים קב) וכן הוא אומר ערב ובוקר וצהרים אשיחה וגו' (תהלים נה).

בראשית רבה (וילנא) פרשה ס ד"ה יד

ותלכנה אחרי האיש אמר ר' יוחנן שכעור לאיש להיות מהלך אחר האשה.

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ס

אחותנו את היי לאלפי רבבה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה שלא יהו אומות העולם אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' ברכת אובד עלי תבא זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי עלי תבא זו רבקה שנאמר אחותנו את היי לאלפי רבבה ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב, אלופים מעשו אלוף תימן אלוף אומר רבבה מיעקב שנאמר רבבה כצמח השדה, ויש אומרים אלו ואלו עמדו מישראל שנאמר ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש כעור לאיש להיות מהלך אחרי אשה אמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה שנאמר: וילך מנוח אחרי אשתו ודלמא אחר דבריה ואחר עצתה, ולמאי דאמר ר"נ מנוח עם הארץ היה אפילו פסוקי בי רב לא קרא דכתיב ותקם רבקה ונערותיה וכו' ותרכבנה על הגמלים שכן דרך הגמלים גדלים במזרח, רבנן אמרין מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כך העמידה רבקה צדיק ורשע, ויצחק בא מבוא אתא מלמיתי ולהיכן הלך באר לחי רואי הלך להביא את הגר אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי עולמים ראה בעלבוני, ויצא יצחק לשוח אין שיחה אלא תפלה (כתוב ברמז פו):

ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי-שרה רמז קט

עב. תפו. אמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר: "רק לא היה כאחאב אשר הסתה אותו איזבל אשתו" (מלכים א' פרק כא פסוק כה).

פרשנות:

בעצת אשתו – הרשעה.

מקורות

אמר רב חננא בריה דרב אידי: מאי דכתיב: ולא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה) – עם שאתך בתורה ובמצוות אל תוניהו. אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה. אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי (איכה ג). ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר: שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש (תהלים לט). – ואמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר: רק לא היה כאחאב וגו' (מלכים א' כא).

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד א

עג. תפו. אמר אבימי מהגרוניא משמו של רבא: איש שהנשים הרגוהו – אין דין ואין דין [עליו].

מקורות

איבעיא להו: כחש בשר מחמת מלאכה מאי? אמר ליה ההוא מרבנן ורב חלקיה בריה דרב אויא שמיה: מכלל דכי מתה מחמת מלאכה מחייב? נימא: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה. אלא אמר רבא: לא מיבעיא כחש בשר מחמת מלאכה דפטור, אלא אפילו מתה מחמת מלאכה – נמי פטור. דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה. ההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה, איתבר. אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: זיל אייתי סהדי דלאו שנית ביה, ואיפטר. ואי ליכא סהדי מאי? – תא שמע: דההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה ואיתבר, אתא לקמיה דרב, אמר ליה: זיל שלים ליה נרגא מעליא. – אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: דינא הכי? ושתיק רב. והלכתא כרב כהנא ורב אסי, דמהדר ליה תבריה וממליא ליה דמי מנא. ההוא גברא דשאיל דוולא מחבריה, איתבר. אתא לקמיה דרב פפא, אמר ליה: אייתי סהדי דלא שנית ביה, ואיפטר. ההוא גברא דשאיל שונרא מחבריה, חבור עליה עכברי וקטלוהו. יתיב רב אשי וקמיבעיא ליה: כי האי גוונא מאי? כי מתה מחמת מלאכה דמי, או לא? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: גברא דנשי קטלוהו – לא דינא ולא דיינא. איכא דאמרי: אכיל עכברי טובא וחביל ומית. יתיב רב אשי וקא מעיין בה: כהאי גוונא מאי? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, הכי אמר אבימי מהגרוניא: גברא דנשי קטלוהו – לא דינא ולא דיינא.

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף צו, ב – דף צז, א

עד. תפו מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים. אמרו: אין אנו מועילים להקדוש ברוך הוא כלום., הלך וגרשה., הלך זה ונשא רשעה ועשתה אותו רשע; והלכה זאת ונשאת לרשע ועשתה אותו צדיק, הוי – שהכל מן האשה.

מקורות

מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה.

בראשית רבה (וילנא) פרשה יז ד"ה ז

מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים אמרו אין אנו מועילין להקב"ה כלום הלך וגירשה הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע והלכה זו ונשאת לרשע ועשתה אותו צדיק הוי שהכל מן האשה.

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז כג

עה. תפו. "מצא אשה מצא טוב" (משלי פרק יח פסוק כב), וכתוב ומוצא אני מר ממות את האשה (קהלת פרק ז פסוק כו), אלא אם היא אשה טובה אין סוף לטובתה, ואם היא אשה רעה אין סוף לרעתה.

מקורות

דבר אחר [טובים השנים מן האחד]. זהו שאמר הכתוב מצא אשה מצא טוב (משלי יח כב), וכאן כתיב ומוצא אני מר ממות את האשה (קהלת ז כו), אלא אם היא אשה טובה אין סוף לטובתה, ואם היא אשה רעה אין סוף לרעתה, הוי מצא אשה מצא טוב. את מוצא עד שלא נבראת האשה [כתיב] לא טוב היות האדם לבדו (בראשית ב יח), ומשנבראת [כתיב] וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א לא), הוי מצא אשה מצא טוב. אמרו רבותינו כל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה [בלא חיים, בלא שמחה בלא עזר, בלא טובה בלא שלום. בלא ברכה] שנאמר ויברך אותם אלהים (בראשית א כח), אותם בזמן שהם שנים. בלא חיים טובים, שנאמר: (וראה) [ראה] חיים עם (האשה) [אשה] (קהלת ט ט). בלא שמחה, שנאמר ושמח (באשת) [מאשת] נעוריך (משלי ה יח). בלא עזר, שנאמר אעשה לו עזר כנגדו (בראשית ב יח). בלא טובה, שנאמר מצא אשה מצא טוב (משלי יח כב). בלא שלום, שנאמר וידעת כי שלום אהלך (איוב ה כד), ואין אוהל אלא אשה, שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם (דברים ה כז). ויש אומרים אף שרוי בלא תורה, שנאמר האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני (איוב ו יג), הוי מצא אשה מצא טוב. דבר אחר כשהאשה טובה מצא טוב, וכשהאשה רעה היא ממצה הטובות כולן מביתו ועושה אותו עני, אבל אם היא טובה מה כתיב בה, אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב ד), ואומר אשת חיל מי ימצא (משלי לא י), ועל זה נאמר ויפק רצון מה' (משלי יח כב), וכן הוא אומר ומה' אשה משכלת (משלי יט יד), בוא וראה כמה קשה הוא הזיווג, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים הקב"ה מייחד שמו על הזיווג, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר (בראשית כד נ), ובנביאים כתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' (יצא הדבר) [היא] (שופטים יד ד), ובכתובים כתיב ומה' אשה משכלת (משלי יט יד), מכאן שייחד הקב"ה שמו על הזיווג.

מדרש תהלים (בובר) מזמור נט ד"ה [ב]

עו. תפו. - תפו: אמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה, כמה טובה אשה טובה שנאמר: "מצא אשה מצא טוב" (משלי פרק יח פסוק כב) – אם בה הכתוב מדבר, כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה, אם בתורה הכתוב מדבר – כמה טובה אשה שהתורה נמשלה בה; כמה רעה אשה רעה, שנאמר: "ומוצא אני מר ממות את האשה" (קהלת פרק ז פסוק כו) – אם בה הכתוב מדבר, כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה, אם בגיהנם הכתוב מדבר – כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה.

פרשנות:

אם בה – באשה.

מקורות

אמר רבא: אשה רעה מצוה לגרשה, דכתיב: גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון (משלי כב). ואמר רבא: אשה רעה וכתובתה מרובה – צרתה בצדה, דאמרי אינשי: בחברתה ולא בסילתא. ואמר רבא: קשה אשה רעה כיום סגריר, שנאמר: דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה (משלי כז). ואמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה, כמה טובה אשה טובה – דכתיב: מצא אשה מצא טוב, אי בגוה משתעי קרא, כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה, אי בתורה משתעי קרא, כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה; כמה רעה אשה רעה – דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה, אי בגוה משתעי קרא, כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה, אי בגיהנם משתעי קרא, כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה. הנני מביא רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה (ירמיהו יא) – אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו אשה רעה וכתובתה מרובה. נתנני ה' בידי לא אוכל קום (איכה א) – אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בר חייא: זו אשה רעה וכתובתה מרובה.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב