|
מקורות
והנה
האיש לבוש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני (יחזקאל
ט). אמר רבי יוחנן: באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד, ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. אמרו
ליה: אי לא עבדת – לא עבדת, אי עבדת – אמאי לא עבדת כדפקדוך?
ועוד: דעבדת, לית לך: אין משיבין
על הקלקלה? אייתוה לדוביאל שרא
דפרסאי, ואוקמיה בחריקיה, ושמש עשרים ואחד יום. היינו דכתיב ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל
אחד השרים הראשונים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס (דניאל י). יהבו ליה
עשרין וחד מלכי, ופרוותא
דמשהיג. אמר: כתיבו לי לישראל באכרגא! – כתבו ליה, כתיבו לי רבנן באכרגא!
כתבו ליה. בעידנא דבעו
למיחתם עמד גבריאל מאחורי הפרגוד, ואמר: שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי
לחם העצבים כן יתן לידידו שנא (תהלים קכז). מאי כן יתן לידידו שנא?
אמר רבי יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות
שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא. ולא השגיחו עליו, אמר לפניו: רבונו של עולם! אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים,
ודניאל איש חמודות בכף שניה לא נמצא מכריע את כולם?
אמר הקדוש ברוך הוא: מי הוא זה שמלמד זכות על בני? אמרו לפניו: רבונו של עולם, גבריאל. – אמר להם: יבא. שנאמר: ואני באתי
בדבריך (דניאל י). אמר להו: ליעול.
אעיילוהו. אתא אשכחיה לדוביאל דנקט ליה לאיגרתיה בידיה, בעא למרמא מיניה – בלעה. איכא דאמרי: מיכתב הוה כתיבא, מיחתם לא הוי חתמא. איכא דאמרי: אף מיחתם נמי הוה חתמא,
כדבלעיה מחיק לה מיניה. היינו דבמלכותא דפרס איכא דיהיב כרגא ואיכא דלא יהיב כרגא. ואני יוצא והנה שר יון בא (דניאל י) – עוי עוי וליכא
דאשגח ביה.
תלמוד בבלי מסכת יומא דף עז עמוד א
הטיילין – בכל יום.
מאי טיילין? אמר רבא: בני פירקי.
א"ל אביי, מאן דכתיב
בהו: שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן
לידידו שנא (תהלים קכז), ואמר רב יצחק: אלו נשותיהן
של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז ובאות
לחיי העוה"ב, ואת אמרת: בני פירקי! אלא
אמר אביי: כדרב, דאמר רב: כגון רב שמואל בר שילת,
דאכיל מדידיה ושתי מדידיה, וגני בטולא דאפדניה, ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סב עמוד א
שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת וגו' [כן
יתן לידידו שנא]. אלו נשותיהן של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהן בעוה"ז ובאות לחיי העולם הבא.
מדרש תהלים (בובר) מזמור קכז ד"ה [ב]
|