חזרה לדף הראשי

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

סד. תפה: אמר רבי חנינא: "כל ימי עני רעים" (משלי פרק טו פסוק טו) – זה שיש לו אשה רעה, "וטוב לב משתה תמיד" (משלי פרק טו פסוק טו) – זה שיש לו אשה טובה.

מקורות

אמר רבי זירא אמר רב, מאי דכתיב: כל ימי עני רעים (משלי טו)? זה בעל גמרא, וטוב לב משתה תמיד – זה בעל משנה. רבא אמר איפכא. והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא, מאי דכתיב: מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם (קהלת י)? מסיע אבנים יעצב בהן – אלו בעלי משנה, בוקע עצים יסכן בם – אלו בעלי גמרא. רבי חנינא אמר: כל ימי עני רעים – זה שיש לו אשה רעה, וטוב לב משתה תמיד – זה שיש לו אשה טובה. רבי ינאי אמר: כל ימי עני רעים – זה איסטניס, וטוב לב משתה תמיד – זה שדעתו יפה. רבי יוחנן אמר: כל ימי עני רעים – זה רחמן, וטוב לב משתה תמיד – זה אכזרי. ורבי יהושע בן לוי אמר: כל ימי עני רעים – זה שדעתו קצרה, וטוב לב משתה תמיד – זה שדעתו רחבה. ואמר ר' יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים – והא איכא שבתות וימים טובים! כדשמואל, דאמר שמואל: שנוי וסת תחלת חולי. כתיב בספר בן סירא: כל ימי עני רעים, בן סירא אומר: אף לילות, בשפל גגים גגו – ממטר גגים לגגו, ברום הרים כרמו – מעפר כרמו לכרמים.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמה עמ' ב - קמו עמ' א

אמר רבי זירא אמר רב: מאי דכתיב: כל ימי עני רעים (משלי טו) – אלו בעלי תלמוד, וטוב לב משתה תמיד – אלו בעלי משנה. רבא אמר איפכא. והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא: מאי דכתיב: מסיע אבנים יעצב בהם (קהלת י) – אלו בעלי משנה, ובוקע עצים יסכן בם (קהלת י) – אלו בעלי תלמוד. רבי חנינא אומר: כל ימי עני רעים – זה מי שיש לו אשה רעה, וטוב לב משתה תמיד – זה שיש לו אשה טובה, רבי ינאי אומר: כל ימי עני רעים זה אסטניס, וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה. רבי יוחנן אמר: כל ימי עני רעים – זה רחמני, וטוב לב משתה תמיד – זה אכזרי. רבי יהושע בן לוי אמר: כל ימי עני רעים – זה שדעתו קצרה, וטוב לב משתה תמיד – זה שדעתו רחבה. ואמר רבי יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים. והאיכא שבתות וימים טובים! – כדשמואל. דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעיים.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק עמ' ב עד דף קא עמ' א

סה. תפה: אמר רבא: קשה אשה רעה כיום סגריר.

אשה רעה כיצד? אמר אביי: מקשטת לו שלחן ומקשטת לו פה. רבא אמר: מקשטת לו שלחן ומחזירה לו גבה.

פרשנות:

מקשטת לו שלחן – עורכת לו שלחן.

ומקשטת לו פה – כלומר מקללתו.

ומחזרת לו גבה – אינה רוצה לאכול עמו.

מקורות

מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: ומוצא אני מר ממות את האשה (קהלת ז), א"ל: כגון מאן? כגון אמך. והא מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך (משלי ה), וא"ל: כגון מאן? כגון אמך! מתקיף תקיפא, ועבורי מיעברא במלה. היכי דמי אשה רעה? אמר אביי: מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא. רבא אמר: מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא. אמר רבי חמא בר חנינא: כיון שנשא אדם אשה – עונותיו מתפקקין, שנאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' (משלי יח). אמר רבא: אשה רעה מצוה לגרשה, דכתיב: גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון (משלי כב). ואמר רבא: אשה רעה וכתובתה מרובה - צרתה בצדה, דאמרי אינשי: בחברתה ולא בסילתא. ואמר רבא: קשה אשה רעה כיום סגריר, שנאמר: דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה (משלי כז). ואמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה, כמה טובה אשה טובה – דכתיב: מצא אשה מצא טוב, אי בגוה משתעי קרא, כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה, אי בתורה משתעי קרא, כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה; כמה רעה אשה רעה – דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה, אי בגוה משתעי קרא, כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה, אי בגיהנם משתעי קרא, כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה. הנני מביא רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה (ירמיהו יא) – אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו אשה רעה וכתובתה מרובה. נתנני ה' בידי לא אוכל קום (איכה א) – אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בר חייא: זו אשה רעה וכתובתה מרובה. במערבא אמרו: זה שמזונותיו תלוין בכספו. בניך ובנותיך נתונים לעם אחר (דברים כח) – אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשת האב. בגוי נבל אכעיסם (דברים לב) – אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשה רעה וכתובתה מרובה. רבי אליעזר אומר: אלו הצדוקים, וכן הוא אומר: אמר נבל בלבו אין אלהים וגו' (תהלים יד). במתניתא תנא: אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק, שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום. רבי יוחנן אמר: אלו חברים. אמרו ליה לר' יוחנן: אתו חברי לבבל! שגא נפל. אמרו ליה: מקבלי שוחדא, תריץ יתיב. גזרו על ג' מפני ג': גזרו על הבשר – מפני המתנות, גזרו על המרחצאות – מפני הטבילה, קא מחטטי שכבי – מפני ששמחים ביום אידם, שנאמר: והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם (שמואל א' יב), אמר רבה בר שמואל: זו חטוטי שכבי, דאמר מר: בעון חיים – מתים מתחטטין.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב

סו. תפו. מפני אשה רעה הזקנה קופצת על האדם.

מקורות

ואברהם זקן, א"ר יהושע בר נחמני מפני ארבעה דברים הזקנה קופצת על אדם מפני היראה, ומפני כעס בנים, ומפני אשה רעה, ומפני המלחמות, מפני היראה מדוד דכתיב (דברי הימים א' כא) ולא יכול דוד ללכת לפניו לדרוש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך ה' מה כתיב אחריו (דברי הימים א' כג) ודוד זקן, מפני כעס בנים מעלי דכתיב (שמואל א' ב) ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל, מפני המלחמות מיהושע שלאחר שעשה מלחמות עם שלשים ואחד מלכים מה כתיב בו (יהושע כג) ויהושע זקן בא בימים, ומפני אשה רעה דכתיב (מלכים א' יא) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים אבל אברהם אשתו מכבדתו וקוראתו אדני שנא' ואדני זקן, ועליה נאמר אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב) לפיכך כתיב ביה וה' ברך את אברהם בכל.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ב

סז. תפו. רב נפטר מר' חיא. אמר לו: המקום יצילך מדבר הקשה ממות.

ומי יש דבר הקשה ממות? – יצא בדק ומצא: "ומוצא אני מר ממות את האשה" (קהלת פרק ז פסוק כו).

מקורות

רב הוה מיפטר מרבי חייא, אמר ליה: רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא. ומי איכא מידי דקשה ממותא? נפק דק ואשכח: ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' (קהלת ז).

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד א

סח. תפו. אמר ר' יהודה: ארבעה עשר דברים קשין זה מזה, וכולן מתגאים זה על זה: תהום קשה – הארץ כובשתה; הארץ קשה – ההרים מתגאים עליה; הר קשה – הברזל שוברו; ברזל קשה – האש מפעפעתו; אש קשה – המים מכבים אותה; מים קשים – עננים סובלים אותם; עננים קשים – הרוח מפזרתם; רוח קשה – הכתל עומד בה; כתל קשה – אדם סותרו; אדם קשה – צרה מחלחלתו; צרה קשה – יין משכחה, יין קשה –שנה מפיגתו; שנה קשה – חֹלי מטלטלה, חֹלי קשה – מלאך המות נוטל את הנפש.

ואשה רעה קשה מכלם.

פרשנות:

מפעפעתו – מרככת אותו.

סותרו – הורסו.

מחלחלתו – מחרידתו ומזעזעת את גופו.

מטלטלה – מטרידה.

נוטל את הנפש – ומתבטל החולי.

מקורות

ג' דברים קשין לגוף, מכת הלב קשה לגוף, מכת חולי מעים קשה לגוף ממכת הלב, וחסרון כיס קשה מכולן, א"ר יהודה ארבעה עשר דברים קשין זה מזה, וכולן מתגאין זה מזה, תהום קשה והארץ מתגאה עליו שהוא כבוש עליה, הארץ קשה וההרים קשין מתגאין עליה, ההר קשה והברזל מתגאה עליו ושוברו, ברזל קשה והאש מפעפעתו, האש קשה והמים מתגאין ומכבין אותה, המים קשים עננים סובלין אותן, עננים קשין הרוח מפזרתן, הרוח קשה והכותל מתגאה ועומד בו, כותל קשה אדם מתגאה וסותרו, אדם קשה וצרה מחלחלתו, צרה קשה והיין מתגאה ומשכחה, יין קשה והשינה מפיגתו, שינה קשה וחולי מתגאה ומטלטלה, חולי קשה ומלאך המות מתגאה ונוטל את נפשו, ואשה רעה קשה מכולן.

קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה ב

סט. תפו. אמרו משמו של רב: כל חֹלי ולא חֹלי מעים, כל כאב ולא כאב לב, כל מחוש ולא מחוש ראש, כל רעה ולא אשה רעה.

פרשנות:

מיחוש – הרגשת כאב.

מקורות

אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תחת ישמעאל ולא תחת נכרי, תחת נכרי ולא תחת חבר, תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם, תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה. ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל חולי ולא חולי מעים, כל כאב – ולא כאב לב, כל מיחוש – ולא מיחוש ראש, כל רעה – ולא אשה רעה.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף יא עמוד א