חזרה לדף הראשי

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

 

 

כב. תפב. מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקדוש-ברוך-הוא את עולמו? אמר לה: לששת ימים. אמרה לו: ומאותה שעה ועד עכשיו מה הוא עושה? אמר לה הקדוש-ברוך-הוא יושב ומזווג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני. אמרה לו: וזוהי אֻמָּנוּתוֹ? אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדים וכמה שפחות יש לי, ובשעה קלה אחת אני יכולה לזוגם. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקדוש-ברוך-הוא כקריעת ים סוף. הניחה ר' יוסי בן חלפתא והלך לו. מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות-שורות ואמרה: פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני, וזיווגה אותם בלילה אחד. למחר באו לפניה – זה ראשו פצוע, זה עינו שמוטה, זה זרועו פרוקה, זה רגלו שבורה. אמרה להם: מה לכם? זה אמר איני רוצה בזו. וזו אמרה: איני רוצה בזה. מיד שלחה והביאה לר' יוסי בר חלפתא. אמרה לו: רבי, אמת היא תורתכם, נאה ומשובחת היא, כל מה שאמרת יפה אמרת!

 

פירושים:

מטרונה – גבירה רומית.

 

 

מקורות

ד רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה, מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו אמר לה לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן, אמר לה אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, הלך לו ר' יוסי בר חלפתא מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא, דין עינו שמיטא, דין רגליה תבירא, אמרה להון מה לכון, דא אמרה לית אנא בעי לדין, ודין אמר לית אנא בעי לדא, מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת, אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו בכושרות בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי, א"ר ברכיה כלשון הזה השיבה ר' יוסי בר חלפתא הקב"ה יושב ועושה סולמות משפיל לזה ומרים לזה ומוריד לזה ומעלה לזה, הוי אומר (תהלים עה) אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים, יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו, יצחק בא זיווגו אצלו שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה, יעקב הלך אצל זיווגו שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע.

בראשית רבה (וילנא) פרשה סח ד"ה ד

 

א. זה קרבן אהרן ובניו (ויקרא ו, יג). ר' לוי בר חיתא פתח כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהלים עה, ח). מטרונה שאלה את ר' יוסי בן חלפותא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמ' לה לששה ימים, דכתיב כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ (שמות לא, יז). אמרה לו מיכן ואילך מה יושב ועושה, אמ' לה יושב ומזויג זיווגים, בתו שלפלוני לפלוני, אשתו שלפלוני לפלוני, ממונו שלפלוני לפלוני. אמרה לו כמה עבדים וכמה שפחות יש לי ולשעה קלה אני מזווגתן. אמ' לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני המקום כקריעת ים סוף, דכתיב אלהים מושיב יחידים ביתה (תהלים סח, ז). הלך לו ר' יוסי בן חלפותא לביתו. מה עשתה, שלחה והביאה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמ' להן פלוני יסב פלניתא ופלנית יסב פלן. מן צפרא אתו לגבה, דין פריע ראשיה, דין סמי עייניה, ודין תבירא ידיה, ודין תבירא רגליה. דין אמ' לית אנא בעי הדא, ודא אמרה לית אנא בעי הדין. שלחה לו ואמרה לו יפה תורתכם נאה ומשובחת. אמ' לה לא כך אמרתי ליך אם קלה היא בעיניך קשה לפני המקום כקריעת ים סוף, דכתיב אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח, ז). מהו בכושרות, בכו שירות, אילו בוכין ואילו משוררים. מה הקב"ה עושה מביאן על כורחן ומזווגן זה לזו. אמ' ר' ברכיה כלשון הזה השיבה ברוח הקודש ר' יוסי בן חלפותא, יושב ועושה סולמות משפיל לזה ומרים לזה, מוריד לזה ומעלה לזה, דכתיב כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהלים עה, ח). ר' יונה בצרויה ורבנן. ר' יונה בצרויה פתר קרייה בישראל. בלשון זה הושפלו ובלשון זה הוגבהו. בלשון זה הוגבהו, זה יתנו כל העובר על הפקודים (שמות ל, יג). ובלשון זה הושפלו, כי זה משה האיש (שמות לב, א). רבנין פתרין קריה באהרן, בלשון זה הושפל ובלשון זה הוגבה. בלשון זה הושפל, ואשליכהו באש ויצא העגל הזה (שמות לב, כד). בלשון זה הוגבה, זה קרבן אהרן ובניו וגו' (ויקרא ו, יג).

ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ח ד"ה [א]

 

ו במדבר סיני לאמר הה"ד אלהים מושיב יחידים ביתה (תהלים סח) אמר הקב"ה אע"פ שבני אדם בעוה"ז היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה כיצד דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית שנאמר (ירמיה כא) בית דוד כה אמר ה', ואהרן היה יחידי ועשיתי אותו בית שנאמר (תהלים קלה) בית הלוי ברכו את ה' בית אהרן ברכו את ה' ואף ישראל יחידים היו שנא' (שמואל ב ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וגו' והרבה אותן האלהים שנאמר (דברים א) ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו' הוי מושיב יחידים ביתה, ד"א אלהים מושיב וגו'

שאלה מטרונה אחת לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו הכל מודים שבששת ימים ברא אלהים את העולם מששה ולכאן מהו עושה אמר לה מעלה סולמות ומוריד סולמות פלוני שהיה עשיר יעני ופלוני שהיה עני יעשיר שנאמר (שמואל א ב) ה' מוריש ומעשיר וגו' רבי ברכיה אומר לא השיבה כן אלא כך אמר לה מזווג בעולמו זווגים ואומר פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני ומושיבן בבתיהן אמרה לו יכולה אני לזווג אלף ביום אחד שתק רבי יוסי והלך לו מה עשתה הביאה אלף עבדים ואלף שפחות וזיווגן זה לזה אמרה להם פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני כיון שנכנסו עמהן בלילה נפלה קטטה ביניהן ועמדו והכו אלו את אלו לבקר הלכו אצלה דין רישיה פצוע ודין ידיה פצוע שלחה בשביל רבי יוסי וספרה לו המעשה אמר לה אם הדבר הזה קל הוא בעיניך קשה לפני המקום כקריעת ים סוף הה"ד (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה וגו' מהו אלהים מושיב יחידים הקב"ה יושב ודן אותם ומביא זה ממקום אחד וזה ממקום אחר ומושיבן בבית אחד, מוציא אסירים בכושרות שהוא מוציאן מבתיהם אסורים בעל כרחן ומזווגן בכושרות אם אינן זוכין בוכים ואם זכו משוררין, ד"א אלהים מושיב יחידים ביתה שהוא מזווג לכל אחד ואחד כמותן,

במדבר רבה (וילנא) פרשה ג ד"ה ו

 

 

מדרש