|
כא. תפב. אמר רב
שמואל בר יצחק: כשפתח ריש לקיש בסוטה, אמר כך: אין מזוגין
לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנאמר: "כי לא
ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים (תהלים פרק קכה פסוק
ג). אמר רבה בר בר חנה, אמר ר' יוחנן: וקשים לזוגם
כקריעת ים סוף, שנאמר: "אלהים מושיב יחידים
ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים פרק סח, פסוק ז).
איני? והלא אמר רב יהודה, אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד,
בת-קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני!
לא קֻשיא: זהא בזוג ראשון, זה בזוג שני.
פירושים:
מושיב יחידים ביתה וגו'
– כשהוא מזווג יחידים לבית אחד דומה כמוציא אסירים וכו',
כלומר, כיציאת מצרים.
איני וכו' –
וכי כך הדבר? הרי הזיווג לא לפי מעשיושל אדם אלא על
פי בת-קול קודם יצירתו כשאין מעשיו ידועים.
בזווג
ראשון – לפי המזל.
בזווג
שני – לפי מעשיו.
|
מקורות
משנה. המקנא לאשתו, רבי
אליעזר אומר: מקנא לה על פי שנים, ומשקה על פי עד אחד או ע"פ עצמו; רבי
יהושע אומר: מקנא לה על פי שנים ומשקה ע"פ שנים. כיצד מקנא לה? אומר לה
בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני, ודברה עמו – עדיין היא מותרת לביתה ומותרת
לאכול בתרומה, נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה – אסורה לביתה
ואסורה לאכול בתרומה, ואם מת - חולצת ולא מתייבמת.
גמרא. מכדי תנא מנזיר סליק,
מאי תנא דקא תנא סוטה? כדרבי; דתניא, רבי אומר: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר
לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. וליתני סוטה והדר ליתני
נזיר! איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים,
ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי
לנדרים, וקתני סוטה כדרבי.
המקנא. דיעבד אין, לכתחילה לא, קסבר תנא דידן: אסור לקנאות. א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי
מעשיו, שנאמר: כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים (תהלים קכה). אמר רבה בר בר חנה אמר
ר' יוחנן: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף, שנאמר: אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח) איני? והא אמר רב יהודה אמר רב:
ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת
ואומרת: בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני! לא קשיא: הא
בזוג ראשון, הא בזוג שני.
ר"א אומר: מקנא לה על פי שנים וכו'.
עד כאן לא פליגי אלא בקינוי וסתירה, אבל בטומאה –
עד אחד מהימן, ותנן נמי:
עד אחד אומר אני ראיתי שניטמאת - לא היתה שותה.
מדאורייתא מנלן דמהימן
עד אחד? דתנו רבנן: +במדבר ה+ ועד אין בה - בשנים הכתוב מדבר, או אינו אלא
אפילו באחד? ת"ל: +דברים יט+ לא יקום עד אחד
באיש,
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א
|
|