חזרה לדף הראשי

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

 

 

יג. תפא: רב חסדא השתבח לפני רב הונא ברב המנונא שאדם גדול הוא, אמר לו רב הונא: כשיבֹא לידך הביאהו לידי. כשבא [רב המנונא] – ראהו [רב הונא] שאינו פורס סודר. אמר לו: מפני מה אין אתה פורס סודר? אמר לו: מפני שאיני נשוי. החזיר רב הונא את פניו ממנו ואמר לו: ראה שלא תראה פני עד שתשא אשה.

 

פרשנות:

שאינו פורס סודר – שאינו מתעטף בסודר (מין מטפחת) כדרך הנשויים.

 

מקורות 

משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא, א"ל: כשיבא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא, א"ל: מאי טעמא לא פריסת סודרא? א"ל: דלא נסיבנא. אהדרינהו לאפיה מיניה, א"ל: חזי, דלא חזית להו לאפי עד דנסבת. רב הונא לטעמיה, דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה - כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך? אלא אימא: כל ימיו בהרהור עבירה. אמר רבא, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: עד כ' שנה, יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע כ' ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו. אמר רב חסדא: האי דעדיפנא מחבראי – דנסיבנא בשיתסר, ואי הוה נסיבנא בארביסר, הוה אמינא לשטן גירא בעיניך.

 תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד ב – דף ל עמוד א